120

₪ לקוטי שנאמר ,כל" בפסוק, ואינו מביא את הדרשה על הפעם השלישית?

ו. ההסבר לכינויי התורה לנחש ועקרב

ההסבר לכל זה הוא:

כאמור, משתמשת התורה כאן בביטוי ,,גחון", המצוי רק לגבי נחש, ומכך מובן שהכוונה היא לנחש - ,זֶה5 נחש", וכן, כיון שהשרץ היחיד שהוא ,הולך על ארבע" הוא העקרב, מובן שבביטוי זה מתכוונת התורה לעקרב - ,זה< עקרב".

אך מדוע נאמר בתורה ,,הולך על גחון", ,,הולך על ארבע", ולא נאמר בקיצור ובמפורש: נחש ועקרב?

לגבי הביטוי ,,מרבה רגלים", ולא ,נדל", אפשר להסביר, שמילה זו אינה מלשון המקרא, והיא איננה נמצאת בתנ"ך, אלא ב,,תורת כהנים" ובמשנה5, ורש"י מצטט זאת, אבל המילים נחש ועקרב כתובות מספר פעמים בתורה.

צריך אפוא לומר, שבביטוי ,הולך על גחון" אין התורה מתכוונת לנחש באופן כללי, לכל תכונותיו, אלא דוקא

שמיני ד

לנחש כפי שהוא בעל התכונה של ,הולך על גחון". ולכן מובן ש,,כל הולך על גחון" מרבה שרצים הדומים לנחש דוקא בתכונה זו ("שלשולין..."). בדרך דומה יש להסביר לגבי ,,כל הולך על ארבע"?.

ולפיכך אין התורה אומרת ,נחש" או ,עקרב" כי אז היתה המילה ,כל" מרבה רק שרצים ממין הנחש והעקרב או, גם אם היתה מרבה את הדומה להם, לא היו יודעים במה הם צריכים להיות דומים: האם בתכונה ,הולך על גחון" או ,הולך על ארבע", או שמא בתכונות אחרות.

ולפי"זה מובן בפשטות מדוע אין רש"י מסביר כאן, שמשמעות המילה ,גחון" היא - ,בעבור הרוח שיגיח ממנו", כפי שהוא מפרש על ,גיחון", כי ,כל הולך על גחון" מרבה שרצים אחרים שיש להם תכונה זו, ולא מצוי שרץ אחר שהוא הולך ומגיח רוח.

זה רש" אינו יכול לפרש כאן כפירוש התרגוס

לפי-זה מובן, שרש"י אינו יכול להסביר כאן כפירוש התרגום ,על גחון" - ,על מעוהי"*, כי אז אין מובן: מדוע משתמשת התורה בביטוי ,גחון"