119

הולך על ארבע") רק את המילה ,כל" ומפרש: ,,להביא את החפושית..." - וכאן מצטט רש"י גם ,הולך"?

ד. השאלות על ,להביא את החפושית..."

אחר"כך מצטט רש"י את המילים ,הולך על ארבע" ומפרש: ,זה עקרב", אשר הוא השרץ היחיד ה,הולך על ארבע". לאחר מכן הוא מצטט, כדלעיל, את המילה ,כל" ומפרש: ,להביא את החפושית אשקרבו"ט בלע"ז ואת הדומה לדומה".

גם כאן אין מובן, כבסעיף ג' דלעיל: א) מהי ההוכחה של רש"י, לפי פשט הפסוקים, שהמילה ,כל" מרבה שני

דברים: (א) החפושית (ב) ואת הדומה לדומה \2?

ב) מדוע בוחר רש"י דוקא את הנוסח של ,תורת כהנים", ולא את הנוסח שבגמרא -- ,ואת הדומה לחפושית"?

ה. פירוש רש"י על ,מרבה רגלים'י

לאחר מכן מצטט רש"י את המילים ,מרבה רגלים" ומפרש: ,זה נדל, שרץ שיש לו רגלים מראשו ועד זנבו לכאן ולכאן, וקורין צינטפיד"ש",

לשון הכתוב, כ"א חלק מד"ה הקודם (,הולך על ארבע") ולכן מסתפק בהעתקת לשון הכתוב הנוגע לכאן (,,כל"). ועד"ז בד"ה ,,הולך על גחון".

0) אף שבחולין ותו"כ שם מעתיק ,כל הולך" (אבל ברי"ף ורא"ש שם: ,כל").

1 ובדפוס שני דרש"י תיבות ,ואת הדומה לדומה" ליתא כאן. וראה לקמן הערה 24.

ובכך מסיים רש"י את פירושו לפסוק זה.

מובן מדוע אין רש"י אומר בקיצור ,זה נדל צינטפיד"ש בלע"ז", אלא מאריך בלשונו, ומסביר ש,נדל" זה שרץ שיש לו רגלים מראשו ועד זנבו לכאן ולכאן וקורין ציטפיד"ש", כי ישנם שרצים רבים בעלי רגלים רבות, ומדוע אומרים ש,מרבה רגלים זה נדל"? לפיכך מסביר רש"י, שזהו שרץ שיש לו רגלים בכל גופו ,מראשו ועד זנבו לכאן ולכאן", ולכן ,וקורין"?? - מכנים אותו על שם ריבוי הרגלים - צינטפיד"ש" (=מאה רגלים .)5 וזהו השרץ שאליו מתכוונת התורה בביטוי ,מרבה רגלים".

אבל, מדוע אין רש"י מפרש כאן את המילה ,,כל", שבפסוק, ואינו אומר, שהיא מרבה גם שרצים אחרים שהם מרבי רגלים ודומים לנדל', דומה ואת הדומה לדומה *<?

התמיהה אף גדולה יותר: הן ב',תורת כהנים" והן בגמרא נאמר, שהביטוי ,עד כל (מרבה)" מרבה ,את הדומה ואת הדומה לדומה" ורש"י מביא את דרשות חז"ל על שתי הפעמים הקודמות