117

שיחה ד

שמיני ד

א. פירוש רש"י על ,,הולך על גחון"

בפירושו על הפסוק ,כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים .."" - מצטט רש"י (ב,דיבור המתחיל" הראשון) את המילים ,הולך על גחון", ומפרש: ,זה נחש ולשון גחון שחייה, שהולך שח ונופל על מעיו".

מובן בפשטות מדוע מסביר רש"י ש,הולך על גחון - זה נחש": המקום היחיד בתורה שבו מצוי ביטוי דומה (לגבי שרצים) הוא בענין הנחש, בפרשת בראשית:, ששם כתוב ,על גחונך תלך". ומכאן מובן, שגם ב,,הולך על גחון" הכוונה היא לנחש'.

אבל צריך להבין את סוף דברי רש"י - ,,ולשון גחון שחייה שהולך שח ונופל על מעיו": כאמור: כבר בפרשת בראשית כתוב ,על גחונך תלך", ושם אין רש"י מפרש מהו ,,לשון גחון" (אלא ש,רגלים היו לו ונקצצו"), ואין מובן: רש"י צריך היה להסביר את משמעות המילה ,,גחון" בפעם הראשונה שהיא כתובה בתורה, ולא להסתמך על פירושו בפרשת שמיני?

ב. מירושים קודמים על הביטול? ,גחון" לכאורה, ניתן היה להשיב שרש"י

אינו מפרש בפרשת בראשית את הביטוי ,על גחונך תלך", כי משמעות המילה ,גחון" מובנת מאליה, באחת משתי הדרכים הבאות:

א) על הפסוק* ,,ושם הנהר השני גיחון" (שכתוב לפני ,על גחונך תלך"), מפרש רש"י: ,גיחון - שהיה הולך והומה והמייתו גדולה מאד כמו וכי יגח שמנגח והולך והומה", ובדומה לכך אפשר להסביר את ,על גחונך תלך": הנחש זוחל על האדמה (כפי שאומר רש"י, ש,רגלים היו לו ונקצצו"), ולכן נקראת הליכתו ,על גחונך" - כלשון האבן-עזרא*: ,,בעבור הרוח שיגיח ממנו". כלומר, רש"י מסתמך על פירושו בפסוק קודם, על המילה ,גיחון"?.

ב) ,גחון" הם מעיים, כדברי התרגום* ,על גחונך תלך - על מעך תיזיל" [או, כפירוש האבן-עזרא% - ,,חזה"], ורש"י אינו צריך להסביר זאת, כי מילה זו בלשון-הקודש מובנת לתלמיד [בדיוק כשם שמובנת לו המילה ,,מעיים" (או ,חזה")]3.