115

כל זאת הוא בהתאם לאופן שבו אמת ה' היא ,,לעולם" ובעולם - מאירה אצל הנבראים, אך דרגת משה היא אמת ה' של עולם האצילותיי, הנעלית מהארה בנבראים, ולפיכך לא היה קיים לגביו הבדל בין קדשי שעה לקדשי דורות.

יא. תכלית האמיתית של ,אצילות"

אך מכך ש,וישמע משה וייטב בעיניו", מובן, שעלדידי אהרן נגרם שגם לפי דרגת משה - מדת האמת של אצילות, יש הבדל בין ,,קדשי שעה" לבין ,,קדשי דורות".

וההסבר לכך הוא: ידוע, שתכליתו של עולם האצילות היא העבודה הרוחנית וגילוי אלוקות בנבראים למטה*. כלומר, באצילות קיימים שני ענינים: אצילות מצד עצמה, הנעלית מן הנבראים, ואצילות מצד תכליתה, שהיא בשביל עולם העשיה.

ואלה שני הענינים שבמשה: משה - מדת אמת של אצילות - מצד עצמו הוא נעלה מההבדלים שבין נבראים. אך אהרן, בהותו ,שושבינא דמטרוניתא" עד לכדי ,אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" - תורת משה, גילה את התכלית הפנימית של אמת של אצילות, שהיא בשביל הגילוי בנבראים למטה. ועל ידי זה ,וישמע

משה וייטב בעיניו" - זה הפך להיות ענינו של משה - אצילות - בגלוי*.

יב. יש להתחשב בהשפעה על הזולת במצבים השונים

ההוראה הנובעת מכך לעבודתו הרוחנית של כל אחד ואחד היא: כאשר מדובר בעבודתו הפרטית, צריכה עבודת ה' להיות אצלו ללא הבדלים. כשם ש,אני ה' לא שניתי", כך צריך להיות גם אצל ,ואתם בני יעקב"*. אך כאשר הוא מתעסק עם יהודים אחרים, ועוד עם ,בריות", עליו להעמיד את עצמו במצבו של הזולת, ולדעת שלא כל התקופות זהות, אין הוא יכול להתחיל לעזור לזולת, ובמיוחד לסוג של ,בריות", אם ידרוש וילחץ שהזולת יהא שרוי תמיד בדרגת הקדושה כפי שהוא בעת של רצון וכדומה.

וכאשר הוא עובד עם יהודים אחרים, ואף עם אלה שהם ,בריות בעלמא""י, באופן שהוא מעמיד עצמו במצבם שלהם, אזי הוא מביא בסופו של דבר לידי כך, שגם אצלם יורגש הענין של ,,אמת ה' לעולם" - דרגת ,אני ה' לא