114

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ההסבר לכך הוא: לגבי אהבת ה' של הבינונים נאמר בתניא* ש,לגבי מדרגת הבינונים נקראת עבודה תמה באמת לאמיתו שלהם איש איש כפי מדרגתו במדרגת הבינונים", גם אם ,לגבי מדרגת הצדיקים עובדי ה' באמת לאמיתו אין בחינת אהבה זו נקראת בשם עבודת אמת כלל מאחר שחולפת ועוברת אחר התפילה וכתוב* ,שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר":

האמת המוחלטת קיימת רק באלקות, ככתוב** ,והוי" אלקים אמת". בעולם, כפי שהוא מצד עצמו לא ייתכן ענין של אמת, מפני שכולו נבראים נפסדים. כאשר רואים אמת אצל הנבראים, למרות שזוהי אמת רק לגבי דרגה זו ולא לגבי דרגה גבוהה יותר (כמצוטט לעיל מן התניא), הכרחי

שמיניג

לומר שזה נובע מ,ואמת הו" לעולם"'י, מן האמת האלקית הקיימת ומאירה בנברא.

בדומה לכך הוא ההסבר על הנאמר במקום אחר* ש,מאדך" - מאד שלך, דרגת ה,בלי גבול" של האדם, מעוררת את ה,מאד" שלמעלה, את ה,בלי גבול" האמיתי. גם אם ,,מאד שלך" נעלה רק מן הגבולות של עבודת אדם זה, בעוד אשר מצד עצמה זוהי עבודה רוחנית ואהבה מוגבלת, וביחס לאדם, העובד עבודה רוחנית נעלה יותר זוהי אהבה מוגבלת ממש. בכל זאת, כיוון שענין ה,בלי גבול" קיים רק באלקות, ואילו הנבראים הם מוגבלים ולא תיתכן אצלם עבודה של ,בלי גבול", לפיכך, כאשר מוצאים אצל נברא עבודה רוחנית הנעלית ממגבלותיו שלו, הרי זה נובע מן הקדוש-ברוך-הוא, שהוא ,בלי גבול" אמיתי. מסיבה זו מעוררת הדרגה של ,מאדך", מאד שלך, את המאד שלמעלה.

ההבדל בין ,שעה" ל,דורות" נובעת מ,אמת הונ"

לפי זה מובן גם בעניננו: ההבדל בין ה(עבודה וה)קדושה של ,שעה" לבין ,דורות" הוא עבודה שלמה ואמיתית, הנובעת מ,אמת הוי'" המאירה במצב של יהודי זה באותה שעה.

הערות

  1. 1. שמאי שהי' מבחי' הגבורות שגם הוא יאמר ,והוי מקבל את כל האדם בספר פנים יפות", אף שמצ"ע ,דחפו באמת הבנין" (שבת שם).
  2. 2. וראה לקמן ע' 370 ואילך ביאור משנה זו. ושם ע' 7 הערה 59.
  3. 8. פי"ג (יט, א).
  4. 9. משלי יב, יט.
  5. 0. ירמ" י, י.
  6. 6. לשמאי דלא כמו ש,חשב לי" בכל מקום שמאי מקמי הלל" (תוד"ה שנים - חגיגה טז, סע"א. ולהעיר שעד"ז הוא גם בב"ש וב"ה עצמם - עיחבין יג, ב) [ואף שהלל נשיא ושמאי אב"ד, ובהמעניות שלפנ"ז בהפרק מקדים הנשיא לפני האב"ד - הרי גם במענה חגיגה שם כ"ה. ובמקום שמקדים הלל לשמאי צריך טעם - ראה תויו"ט עדיות פ"א מ"ג] -
  7. 7. כי דברי שמאי הם דוקא לאחרי ומצד מאמר הלל שלפנ"ז ,,הוי מתלמדיו כו'". כבפנים ההערה.
  8. 1. ראה גם לקו"ת מסעי שם, א. ביאוה"ז להצ"צ ע' רמ. ועוד.
  9. 2. תו"א לט, ד. שרש מצות התפלה פט"ז. ד"ה לרוקע פ"א (דרמ"צ קס, ב).

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 114
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ז ע' 114

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.