110
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
מפני שלפי זה קשה בדרך פשוטו של מקרא: א) מהו שבחו של משה רבינו, על שאמר את האמת - ,שמעתי ושכחתי", ולא אמר את ההיפך מן האמת* (,לא שמעתי")*'. ב) כיצד ייתכן לומר ,וייטב בעיניו" על דבר ששמעו מפי הקדוש-ברוך-הוא?"? ג) ועיקר - הכוונה של ,וייטב בעיניו" היא שייתכן שיהיה אחרת, אך אם משה שמע זאת מפי ה' הרי ,וייטב בעיני ה'"*', ומהי הכוונה ב,וייטב בעיניו"?
לפיכך סובר רש"י כפשוטו, שמשה לא שמע מהקדוש-ברוך-הוא את ההבדל, כפי שהוא אמר ב,דבור המתחיל" הקודם, על דברי אהרן ,הייטב בעיני ה'" - ,,אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות"*. ולפי זה מובן: א) השבח שב,הודה ולא בוש לומר לא שמעתי" - כי משה יכול היה להסכים לדברי אהרן על-ידי שתיקה, שהיא כהודאה, ואפילו עלדידי הצדקתו בדברים, ללא שיודיע ,לא
שמיניג
שמעתי". ב) הכוונה ב,וייטב בגיניו" היא, שהיתה זו סברת אהרן, שמשה לא שמעה מה ולפיכך, גם אם מוצאים שקדשי דורות דומים בהלכות מסויימות לקדשי שעה, בדומה למה שמפרש רש"י לי כן*, בפרשת פסח מצרים שדיני פסח דורות דומים לו בהלכות רבות, בכל זאת לגבי הלכה זו נאמר על פסקו של אהרן ש,וייטב בעיניו" של משה.
ה. :יתור המילים ,ו*יטב בעינין"
הקושי בפסוק, שאותו בא רש""י
הערות
- 5. להעיר מוירא יח, טו.
- 6. להעיר מגו"א כאן.
- 7. להעיר מפרש"י פקודי לח, כב.
- 17. ראה אבות דר"נ פל"ז, יב ובפי' כסא רחמים (שם), ובנין יהושע בסוף הפרק.
- 8. בפרש"י לעיל י, טז כ' רש"י ,,נחלקו בדבר חכמי ישראל (זבחים שם) י"א מפני טומאה שנגעה בו נשרף וי"א מפני אנינות נשרף לפי שהוא קדשי דורות כו'". אעפ"כ בהמשך הפרשה מפרש רש"י בעיקר לפי פי' השני וכן בפסוק זה (ראה זבחים שם), ואינו לפי שמכריע כפי' זה, אלא (כמדובר כמ"פ) לפי שרק לפי' זה הוצרך רש"י לפרש משא"כ לפ" השני מובן מעצמו, או שמכתוב זה משמע יותר קרוב לפשש"מ כפירוש השני (אבל גם פירוש הא' הוא ע"פ פשש"מ). וראה רא"ם פסוק יט. ועוד. ואכ"מ.
- 9. בא יב, יד. יז. ועוד.
- 0. על פי הנ"ל יש לבאר פרש"י עה"פ (י, ג) ,וידם אהרן קבל שכר של שתיקתו ומה שכר קבל שנתייחד עמו הדבור שנאמר לו לבדו פרשת שתויי יין". דלכאורה (ראה גם יריעות שלמה שם) תיבות ,מה שכר קבל" מיותרות, וגם אין זה דרכו של רש"י והול"ל רק ,קבל שכר על שתיקתו שנתייחד עמו הדבור כו'", וממש"כ ,ומה שכר קבל" משמע שבא לשלול שלא תאמר שקבל שכר אחר.
- 8. וע"פ הנ"ל י"ל שה" קס"ד לומר שהשכר שקבל הוא שרק הוא כיוון למה שאמר הקב"ה החילוק בין קדשי שעה לקדשי דורות ולא משה, ואדרבא עי"ז דוקא ניחא: א) אין צורך לחדש, שלר"י (פרש"י ר"פ ויקרא) שס"ל שכל הדברות היו רק למשה ולא לאהרן הדיבור כאן הי' רק לאהרן. ב) השכר שייך להמאורע גם לדעת ר"א (פרש"י י, ב) שלא ס"ל ששתויי יין נכנסו -
- 9. ורש"י שולל קס"ד זו כי רש"י לשיטתו כאן שלא שמע משה החילוק מהקב"ה, ובמילא לא שמעו גם אהרן - וא"כ דוחק לומר שהשכר מלמעלה הי' בזה שסברת שכלו היתה נכונה ולא סברת משה.
- 10. [ומה שפרש"י (י, יט) ,,יכול מפני שלא הי' באלעזר להשיב כו'" י"ל שזהו לפירושו (לפי האמת) שמשה לא שמע ואהרן כוון מסברא דנפשי, וא"כ י"ל שגם אלעזר הי' מכוון להסברא, אבל אם הי' משה שומע זה מהקב"ה ושכח י"ל שרק אהרן הי" מכוון (כיון שהי' מחמת שכר) ולא אלעזר. ולהעיר מויק"ר פי"ג, א].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.