109
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
שמיניג
א. הסבר מפרשי רש"י על המילים ,ו*יטב בע'ניו"
מן הפסוק' ,וישמע משה וייטב בעיניו" מצטט רש"י את המילים ,,וייטב בעיניו", ומפרש ,,הודה ולא בוש לומר לא שמעתי".
המפרשים? מסבירים זאת, שאילו היה משה ,בוש", הוא היה אומר ,לא שמעתי", אך כיון שהוא ,לא בוש", לפיכך הוא לא אמר לא שמעתי אלא ,הודה" ואמר ,,שמעתי ושכחתי", כפי שנאמר בגמראי.
אך בדרך הפשט בפירוש רש"י אין ההסבר מובן כלל: ידוע שרש"י סגנן את פירושו באופן ברור, כך שגם בן חמש למקרא יוכל להבינו. אילו רצה רש"י לומר שמשה הודה ואמר ,,שמעתי ושכחתי", הוא לא היה מחסיר את העיקר - את המילים שאמר משה.
כן מובן, שאין לומר שרש"י מסתמך על הנאמר בגמרא - ,שמעתי ושכחתי", כי, כאמור מספר פעמים, מפרש רש"י את הפסוקים במקום, ואינו סומך על הסברים במקום אחר, ובמיוחד בעניננו, כאשר רש"י אינו מזכיר כלל את המקור בגמרא לפירושו.
לפי כל זה נראה, שרש"י מסביר את הפסוק לפי פשוטו של מקרא, באופן
השונה מהסברו בדרך ההלכה, בגמרא. במיוחד, כאשר ענץ זה מופיע ב,,תורת -כהנים", ושם* אין הלשון כמו בגמרא, ורש"י בוחר את הנאמר ב,,תורת דכהנים"*.
ב. שאלות נוספות על דברי רש"י ועל הסברי המפרשים
בנוסף לכך יש להבין: א) מהו הקושי בפסוק שאותו רוצה רש"י להסביר? לכאורה, מובן הפסוק בפשטות: ,וישמע משה" - לאחר ששמע את טענת אהרן - ,וייטב בעיניו".
ב) מהו ההכרח, לפי פשוטו של מקרא, לומר ש,הודה ולא בוש לומר לא שמעתי"?
יש מפרשים", הסוברים, שההכרח לפירוש רש"י נובע מן המילים ,וישמע משה", שהן, לכאורה, מיותרות (כי מובן, שהוא שמע את דברי אהרן אליו), ודי היה במילים, ,וייטב בעיני משה".
ומכך שהפסוק אומר תחילה ,וישמע משה", מדייק רש"י, שהכוונה היא שמשה שמע את דברי אהרן עוד לפני כ - מהקב"ה, אך שכחם, ולפיכך
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.