103
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
,מלא כל הארץ כבודו", אך מובן בפשטות, ש, שמחתו של מקום" קשורה למקום שעליו אומר הקדוש ברוך הוא ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם":, ששם השראת השכינה בגלוי. ולפיכך צריך להוציא ,את אחיכם מאת פני הקודש" שלא לערבב שמחתו של מקום במשכן.
ה. שתי השאלות המתעוררות על פסוק זה
ההסבר לכל האמור לעיל הוא:
בלימוד פסוק זה מתעוררות מיד שתי שאלות - האחת על הפסוק בכלל, והשנית על המילה ,אחיכם". ולכן מצטט רש"י מן הפסוק את המילים ,שאו את אחיכם...", כי מילים אלו (האמירה ,שאו וגו'" בכלל, והמילה ,אחיכם") קשות.
בפסוק בכלל אין מובן: מדוע צריכה התורה בכלל לספר, ובהרחבה, באמצע הענין של שמיני למילואים, כיצד הורה משה למישאל ולאלצפן ,קרבו שאו... אל מחוץ למחנה" וכיצד אחר כך ,ויקרבו וישאום... "? הרי מובן מאליו, שלא השאירו את הגופות של נדב ואביהוא במשכן, אלא הוציאו אותם ,מאת פני הקודש". וכדי לספר שצריך היה להוציאם ,,אל מחוץ למחנה" צריך היה להיכתב רק חלק זה.
כן אין מובנת ההדגשה למישאל ולאלצפן ,שאו את אחיכם" - שנדב
שמיני ב
ואביהוא הם קרוביהם<. הרי מכך שכתוב בחלקו הראשון של הפסוק שהם ,בני עוזיאל דוד אהרן", הרי יודעים שהם ,,אחיכם"?
מכך נראה, שדוקא משום היותם קרובים, צריכים הם להוציא את נדב ואביהוא. ואין מובן:
(א) מהי החשיבות לפסוק כאן ההדגשה ש,שאו..." צריך להיעשות על ידי קרובים??
(ב) אכן, מדוע צריך הציווי ,שאו" להיעשות דוקא על ידי קרובים5,
הערות
- 2. תרומה כה, ח.
- 3. כפרש"י לך (יג, ח), ויצא (כט, יב. לא, כג).
- 4. אף שטעם הדבר (שההתעסקות בקבורה כו' צ"ל ע"י קרובים) מובן בפשטות (וראה ר"פ אמור. אברבנאל כאן) - מ"מ אי"ז ענין הנוגע כאן (בסיפור ע"ד ח' למילואים).
- 5. אבל אין להקשות, דאם צ"ל ע"י קרובים למה לא צוה לאלעזר ואיתמר (שהיו אחים ממש, ומחוייבים להטמא להם*, כדלקמן ר"פ אמור) להוציא אותם אל מחוץ למחנה = כי מפורש תיכף לאח"ז (פסוק ז) ,ומפתח אהל מועד לא תצאו גו'" (וכמדובר כמ"פ, שרש"י סומך על הנאמר באותו ענין (ופרשה) (אפילו
- 5. *) כמה מפרשים (מפרשי התו"כ, רבותינו בעה"ת (דעת זקנים והדר זקנים) וטור הארוך כאן. וראה רשב"ם פסוק ה חזקוני פסוק ז. ועוד) כתבו, שמכיון שביום זה נמשחו הי" להם דין כהן גדול (וברמב"ץן (פסוק 1) שהי' להם דין כמו משוח מלחמה) -
- 6. אבל בפשש"מ אין כה"ג אלא אחד, וכמש"זנ (צו ה טו) ,,המשיח תחתיו מבניו גו'". ולכן פרש"י בפשיטות (ריש פרשתנו) ,,אהרן .. בכהונה גדולהה ותו לא ובפרש"י ר"פ קרח (טז, ו ,הי" אחד .. כה"ג אחד". [ומה שפרש"י (פקודי מ, לא) ,,יום שמיני למילואים הושוו כולם לכהונה" - כוונתו רק שזהו לא כלפנ"ז (בז' ימה"מ) שמשה לבדו הי" כהן (פרש"י תצוה כט. כב. כד). ופשוט]. וראה גם רמב"ן הנ"ל (בפי' הא') דהוראת שעה היתה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.