102

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

,כאדם האומר לחבירו" ומחליש על ידי כך את תוקף הדברים?

במדרש"' נאמר: ,,מאת פני הקודש, כאדם שאומר לחבירו: העבר המת הזה מאת פני האבל הזה. עד מתי אבל זה מצטער". (גירסא שונה*': ,כאדם .. מלפני אביו עד מתי אביו יראה את בנו מת מלפניו") - ושם מובן שזהו מנהג העולם בלבד, ,,כאדם האומר לחבירו", לעומת הענין בשמחת כלה שוהי הלכה.

מכך שרש"י אינו מביא את המשל שבמדרש - ,כאדם .. העבר המת .. מאת פני האבל .. עד מתי .. מצטער", שהרחקת המת היא כדי להסיר את הצער של ,אבל זה" (ובדומה לכך - ,עד מתי אביו יראה... לפניו"), אלא אומר ,,כאדם האומר .. מלפני הכלה שלא לערבב את השמחה", שהרחקת המת היא כדי לא להפריע לשמחת הכלה, שהתחילה לפני כן,

יש לומר: לפי המדרש מכוונות המילים ,,מאת פני הקודש" לאהרן?! - ,מאת פני האבל הזה", אך לפי הפשט הכוונה במילים אלו היא למשכן, ולכן מסביר רש"י שהציווי הוא ,שלא לערבב" את שמחת המשכן.

אך לפי זה תמוה עוד יותר מדוע מחבר רש"י בין שני הענינים - בין

ענין של מנהג בלבד, לבין שמחת כלה שזהו דין?

ד. מדוע אין רש"י מפרש כאן כמקודם - ,שמחתו של מקום":

כן יש להבין: כיון שבאותו ענין מפרש רש"י, כדלעיל, ,אל תערבבו שמחתו של מקום", הוא צריך היה להסביר גם כאן ,שאו את אחיכם מאת פני הקודש" - שלא לערבב שמחתו של מקום מדוע הוא מסביר כאן ,שלא לערבב את השמחה" של הכלה שמשמעותה הפשוטה היא שמחתם של ישראלל

אי אפשר לתרץ, שכיון ש,מלא כל הארץ כבודו"?, לא תואיל העברת המת ממקום למקום לכך ששמחת המקום לא תופרע, שהרי הקדוש ברוך הוא נמצא גם ,מחוץ למחנה", ולכן מוכרח רש"י להסביר, שזאת כדי שלא לפגוע בשמחת ישראל - ,כלה". ולעומת זאת הציווי ,ראשיכם אל תפרעו", שלא יעסקו כלל בעניני אבילות, מועיל לכך שגם שמחת המקום לא תפגע.

ובכן, אין להסביר כך. כי אמנם,

הערות

  1. 7. ויק"ר פ"כ, ד. וראה פסיקתא דר"כ ופסיקתא רבתי פ' אחרי מות.
  2. 8. תנחומא אחרי ג (בסופו).
  3. 9. מתנות כהונה לויק"ר שם. וביפה תואר שם מפרש דקאי על הקב"ה (שכביכול גם הוא מתאבל על מות צדיקים).
  4. 4. שמיני ב שיחות 19
  5. 0. שהרי הקב"ה - ה,חתן" (ראה רש"י תשא לד, א. וראה תו"כ פרשתנו (עה"פ ויהי ביום השמיני) ,,על אותה שעה הוא אומר .. ביום חתונתו"). וראה לעיל הערה 6. וצע"ק ממש"נ לאח"ז (פסוק ו) ,ואחיכם כל בית ישראל יבכו גו'", וברש"י שם ,על הכל להתאבל בה".
  6. 1. ישעי' ו, ג. ומובן בפשטות גם ל,בן חמש". וראה פרש"י ואתחנן ה, ז. ולהעיר מאגה"ק סו"ס כה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.