98
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
פרשית ,וזאת החיה", שמדובר בה אודות חיות ובהמות טמאות ואודות איסור אכילתן וטמאתן, שייכת ומהווה חלק מפרשת שמיני עצמה, כדלהלן:
הזיכוך של העולם, מלשון העלם, שבאמצעותו מתגלה שכוונת בריאתו היא גילוי אלקות בדרגת האור המובדל לחלוטין מן הבריאה, זיכוך זה נגרם עלזידי כך שישנה מציאות של העלם גדול יותר, חיות ובהמות טמאות וכדו', ובכל זאת קיים המצב של ,להבדיל בין הטמא ובין
הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל"' [בדומה למאמר חז"ל* ,אל יאמר אדם
אי אפשי בבשר חזיר, אלא אפשי ומה אעשה אבי שבשמים גזר עלי"], ובאמצעות זאת מזדכך גם ההעלם המאפשר קיום חיות ובהמות טמאות. וכך אומר המדרש" על הפסוק ,זאת הבהמה": ,לא ניתנו המצוות לישראל אלא לצרף בהן
את הבריות" [ב,צירוף" הכוונה היא כאן ל,זיכוך"]5.
וכיוון שבהעלם זה משתקפת כוונתו ותכליתו, גילוי האלקות - הרצון העצמי של בני ישראל (,,אבי שבשמים גזר עלי"*: המתגלה עלדידי כך -
הרי כל זה מביא לגילוי של ,שמיני"יי, שגילוי האלקות הנעלה מן העולם מתגלה ב,,שבעה" - הוא נעשה
,,שמיני" מתגלה ומתאחד עם הבריאה עצמה, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה?י.
לפי זה מובנים דברי המדרש
שמשמעות החיות הטמאות היא ,משה ראה את המלכויות בעיסוקן"*, כפי שהוא מפרש שם את החושך וההעלם
הערות
- 1. שהשראת השכינה ,וירא כבוד ה'" (פרשתנו ט, כג), האור הבל"ג שלמע' מהשתל' ביום הח' יהי' באופן של ,שמיני", היינו לא רק ,בתחתונים" (עצם שהעלם העולם) אלא גם בפרטי גדרי הנבראים - שבמספר ז' (וראה פירש"י ט, יד ,להשרות שכינתו במעשה ידיכם כו'". ושם כט ,בל הטורח שטרחנו כו"'").
- 5. סוף פרשתנו.
- 6. תו"כ, ופירש"י קדושים כ, כו.
- 7. ויק"ר פרשתנו פי"ג, ג.
- 5. **) להעיר מהמשך תער"ב שם (ח"ג) בהחילוק מה שהכלי ממשיך אור וגילוי והוא ע"י העבודה דתומ"צ בכלל, לזה שהכלי עצמה נעשה אור וגילוי ע"י מס"נ כר'.
- 6. שמיני א שיחות 15
- 8. ראה בכהנ"ל אוה"ת פרשתנו ע' נב. ושם ע' נד בזיכוך ההעלם.
- 9. ולהעיר מאוה"ת פנחס ע' א'רו בביאור מארז"ל אל יאמר אדם אי אפשי כו' ,שאף שהי' לו רצון לזה הוא נמנע מצד גזירת מלך העולם וה"ז בחי' אתכפיא גמור דחשוכא ממש".
- 0. עוד ענין בזה, דענין מפרסת פרסה היינו ההבדל דיהי רקיע שיהי' מבדיל בין מים למים (נועם אלימלך סוף פרשתנו הובא באוה"ת פרשתנו ע' מח). והרי זהו בדוגמת ההבדל שנעשה ע"י הצמצום שעי"ז בכח להפוך את העלם הצמצום לאור, ראה בהמשך שם בסוף המאמר ע' תתקמב-ג. וראה אוה"ת שם ע' ס.
- 1. להעיר מב' הפירושים בויהי ביום השמיני לשון שמחה או לשון צער - ראה מגילה י, ב. אוה"ח ריש פרשתנו. וראה ויק"ר פרשתנו (פי"א, ז. קרוב לסופו).
- 2. להעיר שבסוף פ' ,את הח"" נאמר ,והתקדשתם והייתם קדושים" ופרש"י ,,והתקדשתם קדשו את עצמכם למטה", ,והייתם קדושים לפי שאני אקדש אתכם למעלה ולעולם הבא".
- 3. שם, פי"ג, ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.