92
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
8 לקוטי
שמיני
א. לכל הפרש:ות שבאותה פרשה (סדרה) יש נקודה משותפת הרמוזה בשם
הפרשה
דובר כבר פעמים רבות אודות חלוקת הפרשות בתורה - ג"ן סדרים דאורייתא! (נ"ג פרשות התורה), שלמרות שבכל פרשה (סדרה) יש מספר פרשיות, וכל פרשיה היא ענין בפני עצמו, בכל זאת העובדה שכל הפרשיות הללו נמצאות בפרשה אחת היא הוכחה לכך שיש ביניהן נקודה משותפת.
כיוון שתוכנו של כל דבר נרמז ומתבטא ב,שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש":, מובן שהנקודה המשותפת לכל עניני סדרה זו רמוזה בשם הפרשה, כי שמות הפרשות הם שמות שלפי התורהי.
ולמרות שבקשר לתוכן הפרטי של כל פרשיה בפני עצמה קיים הבדל גדול יותר בין הפרשיה הראשונה לפרשיה האחרונה של אותה פרשה (סדרה), מאשר בין הפרשיה הראשונה שבפרשה לפרשיה האחרונה בפרשה (סדרה) שלפניה, כי פרשיות אלו סמוכות זו לזו (ו,סמוכים" הוא דרך
לימוד על-פי תורהי), בעוד אשר בין הפרשיה הראשונה לבין הפרשיה האחרונה באותה פרשה יש מספר פרשיות המפרידות ביניהן - אבל הנקודה המשותפת שהוזכרה לעיל נמצאת דוקא בפרשיות אלו, שהן בפרשה אחת, גם אם אינן סמוכות".
ב. לתחלת פרשת שמץל ולענין ,זאת התיה" יש נקודה משותפת הרמוזה
בשם הפרשה
כך מובן גם בקשר לפרשתנו: מצד אחד יש לתחלת הפרשה ,ויהי ביום השמיני" קשר הדוק הרבה יותר לסיום הפרשה שלפניה, מאשר לפרשיות ,זאת החיה...", שנמצאת בסוף פרשת שמיני. קשר זה מובן גם בפשטות, ש,ויהי ביום השמיני" בא כהמשך לענין שבעת ימי המילואים, שבסוף הפרשה הקודמת, ואילו ל,זאת החיה" אין, לכאורה, כל קשר לכך. אבל כיוון שלכל פרשה יש נקודה מיוחדת שבה היא שונה מכל הפרשות האחרות, מובן, שלשתי הפרשיות
הערות
- 1. ראה זח"א (מהנ"ע) קד, ב. ח"ב רו, ב. תקו"ז תי"ג (כט, רע"ב). ועוד.
- 2. ראה שער היחוד והאמונה פ"א.
- 3. ראה בכל הנ"ל לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 58 ואילך.
- 4. גם בפשש"מ (וגם מסדרה אחת לסדרה לפנ"ז - ראה פרש"י ר"פ משפטים. ר"פ בהעלותך. ר"פ שלח). ולא רק במשנה תורה. וראה ברכות כא, ב. וש"נ.
- 65. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 118.
- 6. יא, ב ואילך. והפרשיות שלפנ"ז כולם היו ביום שמיני למילואים ע"פ פשטות הכתובים. ולהעיר מפרש"י שם: את כולם השוה כו' לפי שהושוו בדמימה בו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.