78
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
חג הפסח ג
א. סיפור יציאת מצרים - יסוד בתורה
ידועי, שיש הבדלים בין מצות זכירת יציאת מצרים בליל פסח, לבין חובה זו במשך השנה כולה. אחד ההבדלים הוא?, שבכל השנה די בזכירה בלבד - ,,מצוה להזכיר יציאת מצרים":, ואילו בליל פסח המצוה היא - יפור ביציאת מצרים. כלשון הרמב"םי: מצות עשה של תורה לספר5 בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים...".
סיפור וזכירת יציאת מצרים הוא ,יסוד גדול ועמוד חזק בתורתינו ובאמונתינו" ו,באו'* לנו מצוות רבות על זה מצוות"עשה ומצוות לאתעשה... ועל"כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפילותינו זכר ליציאת מצרים"", ולכן מובן, שגם בסיפור
יציאת מצרים בליל פסח מתבטא התוכן הכללי של יציאת מצרים, באופן שהוא ,,יסוד גדול ועמוד חזק בתורתינו...".
המצוה על סיפור יציאת מצרים בליל פסח נלמדתי מן הפסוק' ,והגדת לבנך", שהיא מצות אמירת ההגדה9
בדרך-כלל מתבטאים ענינים בגלוי ובהדגשה בהתחלה ובסיום, ולכן מובן, שתוכן סיפור יציאת מצרים, אשר בו מודגש שזהו יסוד מהותי וכללי, הוא בעיקר בהתחלה ובסוף של ,עיקר נוסח ההגדה שתיקנו חכמים חובה על הכל""', כפי שנאמר
הערות
- 1. הובאו ונסמנו בהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים (קה"ת) ע' טו.
- 2. הגדת מעשה נסים (לבעל חוות דעת) בפתיחה. שבת פסח. סי' מהרי"ד. מלבי"ם בא יג, ח. וראה הגש"פ הנ"ל שם. וראה בארוכה לקו"ש חכ"א ע' 71 ואילך.
- 3. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג.
- 4. הל' חמץ ומצה רפ"ז.
- 65. ועד"ז לשונו בהמצות שבהכותרת להל' חו"מ ,לספר ביציאת מצרים באותו הלילה" (וכ"ה לשון אדה"ז ריש הל' פסח). ועד"ז במנין המצות בריש ספר היד ובסהמ"צ מ"ע קנז (וראה מנ"ח מצוה כא ,כנראה מהר"ם והרהמ"ח כאן").
- 5. כ"ה בחינוך הוצאת שעוועל (מצוה יו"ד). ובחינוך לפנינו (מצוה כא) ,,בא".
- 6. חינוך שם.
- 7. סהמ"צ להרמב"ם שם. וכ"ה במנין המצות שבריש ספר היד. הל' חו"מ רפ"ז (ושם הוסיף לפנ"ז: שנאמר זכור את יום הזה גו'"*. ומנין שבליל חמשה עשר ת"ל והגדת לבנך גו'"). חינוך שם. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתע"ג סמ"ב.
- 8. בא יג, ח.
- 9. ראה שו"ע אדה"ז שם ,היינו אמירת ההגדה שהיא מ"ע מן התורה כו' שנאמר והגדת לבנך". ובאבודרהם סדר הגדה ופירושה: ונקראת הגדה על שם והגדת לבנך. ועוד מפני שמגיד בה ענין יצי"מ הנסים ונפלאות וכו' וי"מ הגדה שהוא לשון הודאה ושבח להקב"ה על שהוציאנו מארץ מצרים - הובא בהגש"פ הנ"ל ע' ה.
- 11. וכ"ז הוא בעיקר הנאמר בהגדה אחר סימן ,מגיד", אף ששם ,הגדה" בכללות כולל גם הענינים של שאר הסימנים. ולהעיר מדיוק לשון הרמב"ם בסוף הלי חו"מ ,,בנוסח ההגדה" שמתחיל רק מ,בבהילו .. הא לחמא עניא" עד ,גאל ישראל" (וראה שם פ"ז סוף ה"ה). משא"כ שאר הענינים הם רק ,סדר עשיית מצות אלו כו'" (שם רפ"ח).
- 0. שו"ע אדה"ז שם סמז"ג.
- 13. *) וראה בארוכה לקו"ש הנ"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.