64

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כתוצאה של ,בה' בשבת יצאו ישראל ממצרים.., "45,

ט. אתהפכא חשוכא לנהורא

לפי האמור לעיל, שהנס של שבת הגדול הוא פעולה של ,אתהפכא חשוכא לנהורא", מובנת טוב יותר ההוספה: בה' בשבת... כדלקמן:

שבת היא ספירת המלכות - ,שבת מלכתא" - אז שרויה ספירת המלכות בעליה בספירות העליונות יותר - ז"א, בינה וכו'ל. אך כיוון שמלכות מצד עצמה נקראת ,,נהורא אוכמא ותכילת" (אור כהה ומכלה). כלומר, מהשפעתה מתבטלים המתנגדים'ל.

לפיכך מסביר אדמו"ר הזקן שהנס של שבת הגדול תלוי בגילוי של גאולת ויציאת מצרים שלאחריו, שאז השפיעה ספירת הבינה" עלמא

שבת הגדול שיחות 09.

דחירו' (=עולם החירות), ואולי. יש לומר, שכיוון שבינה היא מקור ושורש הגבורות*, נבע ממנה ענין של ,אתהפכא" בנס של ,למכה מצרים בבכוריהם", מפני שאין הדינים נותקים אלא בשורשם*, ולפיכך נבעה מן ה,שבת" שביתה מן המזיקין באופן של ,גדול" - הפיכת* המזיקין למסייעים לקדושה".

יש צורך בהסבר זה, למרות שמהות השבת היא שביתה מן המזיקין, אך זה יתגלה רק לעתיד לבוא, כאשר תהיה שבת ומנוחה. לחיי העולמים, ואילו לפני כן ,,האתהפכא" של שבת היא רק ב,קליפות נוגה"*, ועל-אחת-כמה-

הערות

  1. 9. וע"ד התירוץ ע"ז שאומרים ,מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ", אף שנצטוו על המצות קודם לזה (שמות יב) - הקב"ה ציוום לעשות המצה לזכרון הפלא שהוא עתיד לעשות להם, וכן נצטוו בפסח ע"ש ופסח ה' קודם מעשה הנס (ז"פ, שבה"ל, אבודרהם ולקו"ת צו סד"ה להבין מ"ש בהגדה - הובאו בהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים (קה"ת) ע' ל.
  2. 0. ראה פרדס שער ערה"כ פכ"א ע' שבת. לקו"ת אמור (לו, ב). סידור ד"ה מזמור שיר ליום השבת (קפז, ג ואילך). יהל אור שם (ס"ע תרכז ואילך). ד"ה ויהי ביום השמיני תש"ד שם. ובכ"מ.
  3. 1. ראה סידור ד, סע"ב ואילך. ה, סע"א ואילך, אמ"ב שער הציצית פ"ג ופ"ז. וראה לקו"ת שלח מה, סע"ב ואילך. ובכ"מ.
  4. 2. וכמבואר בענין שרק פסח נקרא (ממחרת) השבת. ראה לקו"ת אמור שם. וראה יהל אור שם (ע' תרלג).
  5. 3. ראה לקו"ת אמור שם, ג. ר"ה ס, ב. וש"נ.
  6. 4. תניא פי"ג. וראה זח"ב קעה, ב.
  7. 5. תניא פל"א. אגה"ק סכ"ב (קלה, א). וראה לקולוי"צ שבהערה 58.
  8. 6. ראה יהל אור שם (ע' של. תרלא. תרלג) שגם בפסח נאמר תשביתו, השבתת המזיקין, ואדם יוצא יד"ח רק בדבר שיכול לבוא לידי חימוץ ושומרו מחימוץ כו'. ועי"ז ממתיקים דינים, עיי"ש.
  9. 7. ועפ"ז תובן השייכות דשבת הגדול לפ' מצורע* כי גם התיקון והתשובה דמצורע הוא ענין ,אתהפכא" ובאופן של ,והובא אל הכהן" - המתקת הגבורות בשרשן (ראה לקו"ת פרשתנו כה, ב. לקוטי לוי"צ לזהר ח"א ע' רד. תורת לוי"צ ע' קצד).
  10. 10. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 108 ואילך, דאולי י"ל דקביעת שם הסדרה, פרשה בתורה - ,מצורע" - כבכל הדפוסים וכו' - הו"ע דאתהפכא.
  11. 8. יהל אור שם (ע' שכח, תרלא. מים רבים שם פקס"ב) - משא"כ לעת"ל תהי' גם בגקה"ט, והרי למכה מצרים בבכוריהם כו' הוא אתהפכא - בנוגע לפעולה - בגקה"ט.
  12. 12. *) שבשנה מעוברת (חוץ מ"בח"ה") קורין מצורע קודם פסח - שו"ע או"ח סי" תכח ס"ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.