43
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
האשם הוא", ודם החטאת ,ניתן למעלה"); ומ,תורת זבח השלמים - תורה אחת לכל השלמים"?' - לומדים ,לעשות זמן בבמה בזמן אהל מועד" (שגם ב,במה":' קיים הדין של נותר ופיגול).
ב. שיטת רש"י - והתמיהה עליו בשיטתו של רש"י בהסבר הלשונות הנ"ל בפירושו על התורה, מוצאים דבר פלא:
בשתי הפעמים הראשונות שבהן כתוב ,,זאת תורת" - לגבי עולה ולגבי מנחה - מפרש רש"י ש,תורת" באה לרבות - ,תורה אחת לכל (לכולן)...", ומביא מ,תורת כהנים" את הפרטים הנלמדים מכאן. ואילו בשלוש הפעמים האחרונות - ,ואת תורת החטאת", ,,וזאת תורת האשם", ,וזאת תורת זבח השלמים" - אין רש"י מפרש כלום.
ותמוה מאד, ממה נפשך: אם רש"י סובר ש,תורת" מהווה ריבוי, היה עליו להסביר מהו הריבוי של המילים ,ואת תורת" גם בשלוש הפעמים האחרונות - חטאת, אשם ושלמים; ואם רש"י סובר שבדרך הפשט אין הביטוי ,,תורת" בא לרבות דברדמה, ופירושו הוא, (כמוזכר לעיל), כפשוטו - מדוע הוא מפרש שלגבי עולה ומנחה מהווה ביטוי זה ריבוי?
ג. נסיון לתרץ התמיהה על רש"י
לכאורה ניתן לתרץ: רש"י נוקט, אמנם, את הכלל ש,תורה" מהווה ריבוי, כפי שהוא מדגיש בפירושו על ,זאת תורת העולה": ,שכל תורה לרבות הוא בא, לומר תורה אחת לכל... ", ולפיכך. אין הוא צריך להסביר שגם לגבי חטאת, אשם ושלמים בא ביטוי זה ,,לרבות", והוא סומך על התלמיד", אשר יחפש בעצמו וימצא במה מתבטא החידוש והריבוי של הביטוי ,,תורת" בכל אחד מסוגי הקרבנות.
רק לגבי ,וזאת תורת המנחה" אין רש"י סומך על התלמיד, והוא מסביר
הערות
- 2. בתו"כ וש"ס לא הועתקו תיבות אלו. אבל זהו טעם הלימוד, כמפורש ברש"י זבחים שם. קרבן אהרן לתו"כ שם.
- 3. ראה תו"כ וזבחים שם הטעם שהוצרך לרבותו.
- 3. צו א שיחות -
- 4. באברבנאל ריש פרשתנו מפרש: וכאלו יאמר הכתוב. על מה שנזכר בסדר ויקרא .. זאת שכבר זכרנו לעיל בדבור שעבר היא תורה כוללת לכל העולות.
- 5. ומה שפירש"י ש,תורת" הוא ריבוי [היינו שבא לרבות עוד מין כמו ,פסולים" וכו' - שלולי הריבוי לא היינו אומרים שהוא בכלל* - כבתורת כהנים] = יש לומר, שמכיון שנאמר ,זאת תורת גו'", קשה לפרש דקאי ,על מה שנזכר בסדר ויקרא" (וראה לקמן בפנים סעיף ז').
- 5. כמדובר כמה פעמים, שכשם שאין ,חסר" בפרש"י (שמתרץ כל קושיא שישנה בפשוטו של מקרא), כך אין ,,יתר" בפירושו, ולכן - כל ענין שבן חמש למקרא יוכל להבין מעצמו (אם מפשטות הכתובים או מפירוש רש"י שכבר למד), אין רש"י כותבו וסומך על התלמיד.
- 7. *) כי זה שדיני הפרשה הם כלליים לכל מיני העולה וכיו"ב (ראה מלבי"ם כאן) - היינו יודעים גם אם ה" כתוב ,,אם עולה קרבנו" (סתם) וכיו"ב - ולא הול"ל ,זאת תורת" שפירושו הפשוט אינו מתאים כאן [מכיון שרוב דיני הקרבנות נאמרו בפ' ויקרא].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.