38

ו הנשיא מעורר בעם את התחושה של חומרת החטא

בפרשה הקודמת נאמר: ,אם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו". הכוונה היא לכך שהסנהדרין ,,טעו להורות באחת מכל כריתות שבתורה שהוא מותר" ו,עשו צבור על פיהם"", ולמרות זאת נאמר בהמשך ,,חטאת הקהל הוא".

מובן מאליו, שכאשר יהודי מביא קרבן חטאת, יש לו (וצריך להיות לו5) רגש של חרטה ותשובה. וכך בעניננו, כיון שמודגש ,,חטאת הקהל הוא", יש לומר, שרגש החרטה והתשובה קיים אצל כל הקהל. ולכאורה: כיצד ייתכן שכל אנשי הקהל יתחרטו ויחזרו בתשובה על ,חטא" שאין הם אשמים בו, אפילו בשוגג? הרי הם עשו את הנדרש מהם על פי תורה - להישמע לסנהדרין!

ועל כך מפרש רש"י, שלכן נאמר ,,אשר נשיא יחטא": רש"י אינו צריך לפרט את המשמעות המובנת מאליה ,אם" נשיא יחטא"*, אלא רק את חידושו, שכיון שהתורה מצייינת זאת בביטוי ,,אשר", המצביע על המשך

ויקרא ה

לנאמר לפני כן, לומדים מכך ש,פשוטו" כאן הוא ,לפי אגדה" - שזהו גם מלשון ,,אשרי": כאשר נשיא נכשל בחטאת בשוגג, אין רצונו רק לקיים את ציווי התורה והוא ,,מביא חטאת על שגגתו", אלא הוא חש גם בפגם ובחומרה של החטא עצמו, ולכן לא זו בלבד שהוא מביא את הקרבן בפועל'י, אלא הוא גם ,נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קלזוחומר שמתחרט? על זדונותיו", ולפיכך ,אשרי הדור" - הוא מעורר על ידי כך באופן ישיר את אנשי דורו על חומרת החטא, ועד כמה יש להזהר שלא להיכשל בחטא בשוגג.

וזהו ההמשך של ,,אשר נשיא יחטא" לנאמר לפני כן ,,חטאת הקהל": כיון שהנשיא חש היטב אפילו בחומרה של חטא בשוגג, מובן, שגם כאשר הקהל כולו חטא, למרות שעשה זאת שלא באשמתו, מעורר הנשיא אצל הקהל כולו את הרגש המתבטא אצל מביאי החטאת - חרטה ותשובה.

. הכהן המשיח - תיקון החטא, נשיא - הימנעות מחטא

לפי האמור לעיל מובן מדוע לגבי