29
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
האפשרות שהיה זה קרבן נפרד, מסוגי הקרבנות הרגילים, אלא שהקרבן היה ,מן העצים שהתרבו (שהתנדבו)"*ל - חלק מן העצים שנודבו למזבח* הוקרבו* כ,,קרבן עצים".
8 עפ"י המבואר בפנים אולי יש לקיים הגירסא שבדפוס ,,שהתרבו".
9 וי"ל (בדוחק) שזהו שהביא הריטב"א ,וכן אמרו כו' ששני גזירין היו קרבין עם תמיד כו'" לדוגמא נקט*, שמצינו הבאת קרבן ביחד עם עצים. וי"ל שלכן הביא שני גזירין עם תמיד של בץ הערביים ולא עם תמיד של שחר, כי ב' גזירין בבקר באים בהמשך לסידור המערכת (ראה יומא כד, ב. ובפרש"י שם ד"ה בהאי פליגי. ומי שזכה בתרומת הדשן זכה בסידור המערכה וסדור שני גזרי עצים (שם כז, ב. וש"נ)) משא"כ דתמיד של בין הערביים.
0) ולפ"ז הרי זה כדוגמת עצים דיחיד שבירושלמי הנ"ל (בהערה 50), שבפשטות ,עצים למזבח וגיזרים למערכה" הוא שמביא שניהם, העצים מביא למזבח כקרבן, וגיזרים למערכה - לצבור (משא"כ דעת הרמב"ם (הנ"ל שם) ,עצים או גזרים"), ולכן ,אסור בהספד ותענית ומלעשות בו מלאכה בו ביום". וראה קרבן העדה פסחים שם ,,תנא והדר מפרש כו'", ועפ"ז הרי"ז כדעת רבי (לר"פ) במנחות ד,עצים צריכין עצים" (ראה פרש"י שם (כ, ב) ,יביא עצים אחרים להסיקן", ושם (קו, ב) ,בעצי הקדש כשאר קרבנות"). וראה מכתבי תורה מכ' קמח מתחלתו. אבל להעיר דבירושלמי הל' ,הרי עלי עצים כו'". ובתוד"ה מלמד מנחות (כ, ב) ,הא דפליג הכא כו' היינו כשאמר הרי עלי כו' עצים אלו למזבח כדתניא בתוספתא כו'".
1) אבל צ"ע אם יש לפרש כן באוצה"ג (הובא לעיל הערה 29) דשם משמע שהי' רק קרבן בפ"ע. [אבל י"ל דכ' רק מה שצריך להשמיענו בקרבן העצים משא"כ עצים למערכה פשיטא היא]. וכן לאידך לפי'
ויקרא ד
ולפי"זה = מובן, לדעת רש" והריטב"א, שבתשעת הזמנים אכן נידבו המשפחות את העצים באופן של שותפות משפחתית, והדבר היה אפשרי מפני שזה נעשה רק לגבי העצים למערכה, ואילו לקיחת העצים להקרבת ,קרבן עצים" על המזבח לא נעשתה בשותפות, אלא עבור כל יחיד בנפרד".
ח. דוגמאות לשיטת רבי וחכמים מסדר זרעים
וישדלומר, שבמחלוקת שבין רבי לבין חכמים לגבי קרבן העצים נוקט כל אחד כשיטתו במספר מקומות בש"ס, ומהם:
בסדר זרעים, במסכת ברכות%, נאמר: ,,קריאת שמע ככתבה - דברי רבי, וחכמים אומרים: בכל לשון" - רבי סובר שחובת קריאת שמע צריכה להתבצע עם כל הפרטים, כפי שהפרשיות כתובות בתורה, כולל הפרט של ,ככתבה".
ואילו חכמים סוברים, שאפשר ,בכל לשון", ודי בכך שתוכן הענין הוא קריאת שמע.
אמנם הגמרא מסבירה את טעמיהם של רבי וחכמים: ,מאי טעמא דרבי?
השני דר"י מלוניל (הנ"ל הערה 27) משמע שהי' רק עצי המערכה.
הערות
- 1. *) דמזה שדייק וכתב שני גיזרין היו קרבין עם תמיד כו" ולא ,,דמצינו הקרבן שני גיזרין (וכיו"ב)" - ע"ד מ"ש בפיה"מ מנחות קה ב. פרש"י שם כ ב ושטמ"ק שם אות ז. ראב"ד בפי" לתו"כ שם - משמע, דאין כוונתו להביא ראי' דמצינו הקרבה מיוחדת של עצים לבד ממערכה, אלא כבפנים.
- 2. ראה פרש"י להרי"ף מגילה שם ,יצא זה דנדבה היא ושל יחידים". ובריטב"א הנ"ל ,שאין קרבן עצים יו"ט (אלא) לכל א' וא' ביומו". אבל בפשטות כוונתו,,כל א'" - כל משפחה.
- 3. יג, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.