24

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שביום שבו הביאו המשפחות ,עצים לאש המערכה", ,היו מקריבין קרבנות

נדבה וזהו קרבן העצים והעתים המזומנים הכתובים בעזרא. וביתר פירוט אומר הרמב"ם, בספר ,היד

החזקה"*: ,,ומהו קרבן העצים, זמן קבוע היה למשפחות משפחות לצאת ליעדים להביא עצים למערכה, ויום שיגיע לבני משפחה זו להביא העצים, היו מקריבין עולות נדבה, וזהו קרבן העצים, והיה להם כמו יום"טוב ואסורין בו בהספד ותענית ובעשיית מלאכה, ודבר זה מנהג". כלומר, ,,קרבן העצים" איננו קרבן של עצים, אלא בזמן שהביאו עצים ,למערכה" הביאו גם ,עולות נדבה", שנקראו ,קרבן העצים" - הקרבן שהובא עקב העצים.

הריטב"א?? מסביר: ,שהיו מבערים במזבח בפני עצמו מן העצים שהתרבו (שהתנדבו)* וזה היה קרבן העצים, וכן אמרו... ששני גיזרין היו קרבין עם תמיד של בין הערביים וזהו מוכיח כי קרבן עצים ממש הוא" - שהעצים עצמם הוקרבו כקרבן2.

ויקרא ד

רש"י מפרש במשנה'*, שביום שבו ,כהנים והעם מתנדבים להביא עצים והיו מקריבים קרבן אותו היום ואפילו היו עצים הרבה למערכה היו אלו מתנדבין ומקריבין באלו ט' זמנים". מפירוש רש"י נראה, לכאורה, כדעת הרמב"ם, שלא העצים הוקרבו כקרבן, אלא הוקרב קרבן אחר, וכמפורש במקום אחר' ,משפחות של ישראל שקבוע להם ימים בכל שנה להביא עצים למקדש לצורך המערכה ומביאין קרבן עצים עמהן". אבל רש"י אינו מפרש איזה קרבן הובא.

יש להבין: א) לדעת הרמב"ם (ורש"י) - מנין יודעים ש,קרבן העצים" אינו כפשוטו, אלא קרבן עקב נדבת העצים, והרי רואים שהעצים למערכה נקראים קרבן, כדבריו המפורשים של הרמב"ם עצמן?:?

ב) מצד שני, לדעת הריטב"א, שהעצים היו קרבן* על המזבח צריך להבין: נאמר במפורש שהעצים הובא כי ,לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם וכך התנו נביאים

שביניהן...", כלומר, הסיבה לנדבת

הערות

  1. 6. פ"ו מהלכות כלי המקדש ה"ט. וכ"כ במאירי תענית שם מ"ד. בפי' ר"י מלוניל לתענית שם ,וקרבן העצים י"ל שאותן המתנדבים להביא עצים למערכה היו רגילין להביא קרבן בהמה בו ביום כו'".
  2. 7. במשנה תענית שם (כו, א) בשם י"א. וראה פי" ר"י מלוניל שם (כהובא במלאכ"ש תענית שם) ,וי"ל שלא היו מקריבין כו'".
  3. 8. בריטב"א נדפס ,שהתרבו" ובהגהות כ. ל. שם הגי' ,שהתנדבו".
  4. 9. ובאוצה"ג תענית - תשובות (ע' 34) ,קרבן עצים חכמים תקנוהו כמה ששנו חכמ' הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירים ותניא קרבן מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזירים וכו' והגורלות הפלנו על קרבן
  5. 5. העצים". וראה פני משה לירושלמי שקלים שם בפי' דברי הירושלמי מתניתא פליגא על ר"י. לקמן הערה 7
  6. 0. תענית כו, א. ד"ה תשעה.
  7. 1. מגילה ה, א. ובשינוי ל' קצת ברש"י על הרי"ף מגילה שם.
  8. 2. רפי"ד מהלכות מעה"ק, ובכס"מ שם מציין ,בסיפרא פ"ט".
  9. 3. וראה גבורת ארי תענית במשנה ד"ה ,קרבן עצים" דהקשה עמ"ש הריטב"א ,וכן אמרינן כו' ששני גזרין היו קריבין עם תמיד של בין הערביים" דהא ב' גזרי עצים חוב הם לתמידים ולא נדבה כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.