22

שיחה ד

ויקרא ז

א. קרבן עצים בשותפות או לאו

מן הפסוק' ,ונפש כי תקריב קרבן מנחה..." (ולא ,כי תקריב מנחה"?) לומדים ב,תורת כהנים" שיחיד יכול לנדב גם לבונה, יין ושמן הבאים עם הקרבן, ואף עצים: ,היחיד מתנדב עצים":.

בהמשך הדברים נאמר שם': ,,כשם שאין שנים מביאין מנחה נדבה כך אין מביאין לא יין ולא לבונה ולא עצים".

יש להבין: הרי מוצאים קרבן עצים שהובא בשותופות - קרבן העצים של תשע המשפחות, כנאמר במשנה במסכת תענית* ,זמן עצי הכהנים והעם תשעה..." והגמרא" מסבירה ,כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם וכך התנו נביאים שביניהן שאפילו לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבין משלהן, שנאמר? והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלקינו לבית אבותינו לעתים מזומנים שנה בשנה לבער על מזבח ה' אלקינו = ככתוב בתורה" וכמובן

בפשטות מהמשך הסיפור והפסוק והמשנה, הרי הובא קרבן העצים בשותפות של כל בני המשפחה כקרבן המשפחהי.

ב. השאלה אם מדובר בשני ענינים שונים בפשטות ניתן היה לענות, שב,תורת כהנים" מדובר על סוג קרבן אחר מאשר ,,קרבן העצים" המוזכר בענין ,זמן עצי הכהנים והעם":

ב,תורת כהנים" מדובר על קרבן עצים (של יחיד, כנאמר ,היחיד מתנדב..."), המוקרב כקרבן על המזבח, ועל"כך נאמרה ההלכה שאין להביאו בשותפות. אבל ,זמן עצי הכהנים והעם..." של תשע המשפחות מדבר אודות עצים למערכה, כנאמר בברייתא, כדלעיל, כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה... ככתוב בתורה - כלומר: עצים לצורך המערכה והאש להקריב עליה קרבנות - ועצים אלה אפשר להביא גם בשותפות, במיוחד כאשר בין כך ובין כך היה צריך למוסרם לרשות ציבור לפני הקרבת קרבנות ציבור, = כנאמר בתוספתאל.