16
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
18 לקוטי
ויקרא ג
א. פירוש רש"י ל,ונמצה דמו", והשאלות עליו
בפסוק' ,והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח" מצטט רש"י מן הפסוק את המילים ,ונמצה דמו"? ומפרש ,לשון: מיץ אפים,3 כי* אפס הנץי, כובש בית השחיטה על קיר המזבח והדם מתמצה ויורד".
בפשטות נראה שרש"י רוצה לבאר את המילה ,ונמצה", שאינה מופיעה בתורה לפני"כן ואינה נפוצה כלל בתורה, ולכן הוא מפרש שמשמעותה ,לשון מיץ אפים כי אפס המץ...".
אך יש להבין: א) מהו הקשר בין באור המילה ,ונמצה" לבין ההסבר המופיע ברש"י
מיד בהמשך, ,,כובש בית השחיטה על קיר המזבח והדם מתמצה ויורד", והרי, לכאורה, אילו רצה רש"י לפרש את אופן מיצוי הדם, היה צריך לעשות זאת ב,,דיבור מתחיל" נפרד%?
ב) מדוע צריך רש"י להביא שתי הוכחות לפירושו על ,ונמצה", ואינו מסתפק באחת מהן?
ג) מדוע בחר רש"י דוקא פסוקים אלו, הרי לשון זו מופיעה במקומות רבים נוספים בנ"ך'?
ד) יותר מכך: במשלי - שמשם מצטט רש"י את ,לשון מיץ אפים" - מסביר רש"י, שהמילה ,מיץ" היא ,,כמו וימץ טל..." (הנאמר לפני כן, בספר שופטיםי) - ואם כך, צריך היה רש"י להביא כאן את ההוכחה מ,וימץ טל..." שבספר שופטים?, שהרי: (א) פסוק זה מופיע. לפני' משלי, (ב)
הערות
- 1. פרשתנו א, טו.
- 2. אין להקשות מדוע לא העתיק רש"י גם תיבות ,על קיר המזבח" - כי העתיקן בפנים פירושו. וכמדובר כמ"פ שלפעמים מעתיק רש"י תיבות מהכתוב בפנים פירושו ומכניס ביניהן פירוש הדברים (ותיבות אלו צ"ל כתובות באותיות שמעתיקן רש"י מהכתוב), ובנדו"ד ,,ונמצה דמו, לשון מיץ אפים כו' השחיטה על קיר המזבח והדם מתמצה ויורד".
- 3. משלי ל, לג (ושם ,ומיץ").
- 4. ישעי' טז, ד.
- 65. בראב"ע (משלי שם. ועוד) ורד"ק (בס' השרשים שלו) דג' שרשים בזה מיץ מצץ ומצה, ותיבת ,,נמצה" הוא נפעל בשורש ,מצה". אבל לדעת רש"י כולם משורש אחד, וגם שורש ונמצה הוא ,מץ", ולדעתו יש שרשים שהם רק ב' אותיות - ראה בארוכה מלבי"ם כאן. ועוד. וראה (וגם בכמה פרטים דלקמן בהשיחה) שד"ח ח"ו ע' 2742.
- 66. ראה לדוגמא בפרש"י פסוק יז ד"ה בכנפיו - ב' פעמים. ובכ"מ.
- 7. ומהם כמה קודם להפסוקים שהביא רש"י - ראה לקמן הערה 9.
- 8. ו לח.
- 9. שזהו פעם הא' בנ"ך שנאמר תיבת ,וימץ". משא"כ תיבת ,ימצה" שבפרשתנו (ה, ט) בנוגע לחטאת - פשוט שאא"פ להביא, שהרי היא אותה התיבה שנאמרה כאן - ומאי אולמי לגבי דידן?
- 10. אין לומר שרש"י מביא ב' כתובים אלו כיון שהם שורש התיבה (כנ"ל הערה 5) שהרי (נוסף ע"ז שלא הו"ל להביא גם ,מיץ אפים". ועכ"פ הו"ל להקדים ,כי אפס המץ" - הרי) אינו נוגע בפשש"מ כאן מהו שורש התיבה.
- 0. ראה ב"ב יד, ב: סדרן של נביאים כו' של כתובים כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.