5
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אלא שבכך הוא רומז, שגם לאחר ש,נכשל בחטא עץ הדעת כתוב אדם באל"ף רבתי (שהיא ,בחינת אדם הראשון כמו שהיה לפני החטא" כאמור לעיל).
1 *תרונו של אדם הראשון הוא נצחי וקיים אצל כל יהודי
נצחיות יתרונו של אדם הראשון איננה מתבטאת רק בכך שהיא נשארה (ולפחות בהסתר) בו עצמו גם לאחר החטא, אלא בנוסף לכך קיים יתרון זה אצל כל יהודי עד סוף כל הדורות.
וכידוע'י, שבני ישראל נקראים עלדשם אדם - ,אתם קרויים אדם"* כי בכל ,,נשמה וניצוץ מישראל" יש ,חלק מנשמת אדם הראשון", ולכן ניתנו היתרונות של אדם הראשון לכל
יהודי. עד כדי כך, שגם המעלה ש,חכמתו מרובה מחכמת מלאכי
השרת" - שבזכותה יכול היה לקרוא ,שמות" לכל הנבראים לפי ה,נפש חיה"3 של כל נברא%* - קיים משהו בדומה לה אצל כל יהודי, כפי שנאמר במספר מקומות" שהשם שהורים נותנים לילדיהם, ניתן במעין רוח
ויקרא א
הקודש: מלמעלה נותנים להם את הרעיון לקריאת השם הזה, המתאים ל,נפש חיה" של ילד זה.
ולכן יש בכל יהודי, בכל מצב שהוא נמצא, משהו מדרגת אדם הראשון לפני החטא*י. ההבדל הוא: אצל אדם הראשון היה יתרון זה קיים גם בגוף (כיוון שגם גופו היה יציר כפיו של הקב"ה), ואצל כל ישראל קיימים הדברים (בגלוי*) רק בנשמה ,חלק אלקה ממעל ממש"י, ולכן אין לנשמה קשר עם ענין החטא, כפי שכתוב בזוהר'* על הפסוק? ,,נפש כי תחטא" - ,,אורייתא וקוב"ה תווהין עליה ואמרי נפש כי תחטא וגו' (בתמיהה)"; וגם כאשר יהודי נכשל, חס וחלילה, בחטא, עדיין הנשמה ,גם בשעת החטא היתה באמנה אתר"*.
וזהו הפירוש העמוק והפנימי לפסוק* ,ועמך כולם צדיקים": מצד דרגת אדם הראשון (כפי שהיה לפני החטא) הקיימת אצל כל יהודי, עבודתו היא בדרגה של צדיקים. אפילו אם היה שקוע לפני-כן בענינים של היפך וכו'. כאשר הוא עוסק בעניני תורה ומצוות, הרי זה (מפני פנימיות הנשמה, דרגת
הערות
- 3. לקו"ת נצבים מז, ב. וראה אגה"ק סי ז.
- 4. יבמות סא, רע"א.
- 5. בראשית ב, יט.
- 6. ראה או"ת להה"מ פ' בראשית (ד, סע"ב ואילך). לקו"ש [המתורגם] חט'ו ע' 14, וש"נ.
- 7. כתבי האריז"ל (ס' הגלגולים הקדמה כג. וראה עמק המלך שער א' ספ"ד). הובא באו"ת שם. ועוד.
- 8. ראה גם לקמן ע' 15.
- 9. ובהעלם גם מצד הגוף כן הוא, כי בחירת העצמות היא בהגוף דוקא (ראה בארוכה לקמן ע' 8. וראה שם ד מעשה ידי להתפאר" קאי על הגוף).
- 0. תניא רפ"ב.
- 41. פרשתנו טז, א. וראה שם יג, ב.
- 2. פרשתנו ה, א.
- 3. תניא ספכ"ד.
- 4. ישעי" ס, כא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.