2
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
להסביר ל,צמח צדק" כיצד אפערי שמשה רבנו יהיה ,,שפל בעיני עצמו" בשעה ש,הוא גם ידע מעלת עצמו" (עד כדי כך שאין אדם שיכול להשתוות למשה*') - כי הוא חשב שאם ליהודי אחר היו ניתנות המתנות שניתנו לו - ללא יגיעה עצמית - מעלות הנשמה וזכות אבות, היה האחר בודאי טוב יותר ממנו.
בכל זאת, לא הכל ברור:
(א) ענין זה עצמו דורש הסבר: מדוע חשוב להדגיש כאן שמשה הכיר במעלת עצמו (וכתוצאה מכך יש הכרח להסביר מדוע אין זה סותר את ענותנותו)?
(ב) כדי להסביר מדוע לא התגאה משה רבנו במעלתו, שלא כאדם הראשון ש,ידע מעלת עצמו והחשיב עצמו בכך" - די היה לומר שזה מפני שמשה חשב שאת מעלותיו הוא לא ,השיג ביגיעת עצמו", אלא מפני מעלות הנשמה וזכות אבות שניתנו לו.
ומדוע הוא מרחיב ומסביר שמשה השווה את עצמו לכל אדם, וחשב שאם לאחר היו ניתנות המעלות שניתנו לו וכו', בודאי היה הלה טוב יותר ממנו?
ד. סתירה לאמור לעיל
מעיון ראשון בהסברו של אדמו"ר הזקן נראה שה,אל"ף רבתי" של אדם הראשון היא רמז להיפך מן הרצוי, לכך שהרגיש את ,מעלת עצמו" (להיפך מן ה,אל"ף זעירא" של
,ויקרא" המורה על ענותנותו של משה רבנו).
אך לאמיתו של דבר אי אפשר לומר כך, שהרי זהו כלל פשוט, שהאותיות הגדולות הכתובות בתורה הן נעלות יותר מן האותיות הבינוניות, ובודאי מן האותיות הקטנות"'. אפילו ילד מבין, שכאשר התורה משתמשת באות גדולה, הרי זה מפני שלפי תורת אמת יש כאן גדלות, חשיבות.
לפיכך אכן אומרים המפרשים"', שהאל"ף הרבתי של אדם הראשון היא רמז לכך ש,לא היה אדם גדול כמותו .. או על רוב חכמה שהיה בו עד שקרא שמות".
יתר על כן: אדמו"ר הזקן עצמו כותב ב,לקוטי תורה" על ההבדל שבין ה,אל"ף דויקרא זעירא" ו,בדברי הימים כתיב אדם באל"ף רבתי" והוא מסביר שאדם הראשון הוא נעלה ממשה:
האל"ף הרבתי של אדם הראשון היא ,בחינת אדם הראשון כמו שהיה לפני החטא שהיה במדרגה גבוה מאד נעלה"? (ולכן הוא יכול היה לקבל
הערות
- 6. ראה שו"ע יו"ד סו"ס רמב.
- 2. ויקרא א שיחות :
- 7. ראה ע"ד הקבלה - זהר ורמ"ז ריש פרשתנו. ועוד. אוה"ת פרשתנו (כרך ג) ע' תשכד ואילך. ד"ה ויקרא תרע"ח (ע' רלד) ותש"ה (פ"ג). ד"ה וידבר אלקים (הב') תרצ"ט. ובכ"מ.
- 8. פענח רזא כאן. ועד"ז בתולדות יצחק. וראה זח"א רלט, א. ח"ג ש, א.
- 9. ריש פרשתנו. וראה ג"כ ד"ה ויקרא וד"ה וידבר הנ"ל.
- 0. שם א, סע"ב. - ובד"ה ויקרא וד"ה וידבר הנ"ל, שאלף רבתי קאי על שלימות האדם שיה" לעת"ל (שלמעלה מאדה"ר קודם החטא).
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ב'נו לקו"ש חי"ז ע' 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.