624
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
-- שמזה מובן, שעד'ז הוא גם בעשיית מצוות דתשב"ר?, מכיון שעשייתן היא עשיית יד שאין בה חטא
[ובפרט בנוגע למעשה הצדקה, שזכותה וצ"ל דוקא בסבר פנים יפות - הרי קטנים וקטנות, מצד התמימות שבהם, כאשר מעוררים אותם ע"ד נתינת צדקה ובהסברה ותעד שנותנים בפועל -- עושים זאת בסבר פנים יפות+] -
מובן, שגם האמור לעיל בענין תורה וצדקה שמביאות את הגאולה '
-- גאולה מן גזירות וכו' [כגאולת פורים, שגם לאחרי הגאולה ,אכתי עבדי אחשורוש אנן"יי], וגם גאולה מן הגלות [שגאולת. פורים שייכת גם לגאולה זו (כנ"ל סעיף א)] -
הוא בתוקף בעסק התורה ומעשה הצדקה דתשב"ור.
וכמו שמצינו בגאולת פורים, שביטול הגזירה הי' [לא ע'י עסק התורה של מרדכי (עם היותו מהראשים שבסנהדרין"), כי אמיי] ע"י שקיבץ מרדכי כ"ב אלף תינוקות והיו עוסקים בתורה ובבוא עליהם המן הרשע לא פחדו ואמרו שבין לחיים בין למות ,עמך אנו* (עם מרדבי ותורתו) -- הנה זה דוקא פעל ביטול הגזירה'י.
ואותו הדבר הוא בנוגע להגזירות, שבכל דור ודור עומדים עלינו כו' -- הן הגזירות הגלויות, והן הגזירות שבתחבולות מרמה -- אשר ביטולם הוא ע"י תשב"ר. וכמ"ש"" מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' להשבית אויב ומתנקם: אויב הוא שונא הגלוי, ומתנקם הוא ,שונא נסתר ועולל עלילות", והשבתת שניהם היא ,מפי עוללים ויונקים".
וע"פ האמור לעיל (סעיף א') בפירוש מרז"ל ,מסמך גאולה לגאולה", שגאולת פורים שייכת גם לגאולה העתידה -- עסק התורה ומעשה הצדקה אלו (דתשב"ר), לא רק שיביאו להשבית אויב ומתנקם, אלא גם ימהרו ויזרזו עוד יותר את הגאולה העתידה.
הערות
- 12. ויש לומר שהוא במכ"ש מבתורה -- ראה חדא'ג מהרש"א שם ,דגם התורה שהיא רק בהבל פיו של אדם כו"י :
- 3. רמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ד, טור ושו"ע יו"ד סרמ"ט ס"ג.
- 4. וכיון שמטעמי הכרח הספ"י דצדקה הוא הבושה והרגש העני מובן שזה גוגע גם בקטן, אף שאינו בר דיעה. וראה בהבל תשב'ר שפעולתו גם כשהוא מיראת הרצועה (תניא קו"א סוס"ג).
- 5. מגילה יד, א
- 6. שם טז, סע'ב.
- 6. 7ו) כמובן גם ממרז"ל (יליש רמז תתרגז) מה עשה מרדכי קבץ כל תינוקות של בית רבן כו'.
- 8. ראה אטת"ר פ"ט, ד, יל"ש רמז תתרנח.
- 9. תהלים ח, ג. וראה ד"ה וקבל היהודים תרפ"ז פ"בי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.