616

. . . א) בענין* כניסת כלב לבית הכנסת.

אין להביא ראי' -- מקס"ד דספרי, לאיסור בפועל. ואין ללמוד איסורים מעניני דרוש, אפילו אם ת"ל שמשמע איסור זה בספר כלי יקר. כי הסגנון אין נכון וכו' -- רגיל במפרשים אפילו בפירוש טעמי איסורים.

ב) ועוד להעיר (ולפלא שלא מצאתי לע"ע מי שעמד ע"ז) שטעם הכלי יקר, וגם דספר החינוך, בהנוגע לכלב, מופרך ממ"ש (יומא כ"א ע"ב) אשר במקדש שני, אש שעל המזבח רבוצה ככלב. ואת"ל -- הרי זוהי גם ראי' שאין איסור בהבאת כלב לביהכ"נ.

ולכאורה הי' מקום לפרש את הנ"ל (בדוחק עכ"פ) שאין הבוונה שהאש הייתה בצורת כלב (או ארי' -- מקדש ראשון), אלא שאמרו זה על אופן רביצת האש, אשר במקדש ראשון הי' כמש"נ רבץ כארי וכלביא מי יקימנו, ז.א. בקביעות ולא קופץ ועולה, מה שאינו כן בכלב.

ואינו, כי גם צורת ארי וכלב היו שם, וכפירוש רש"י על אתר, ובזחיג (ריא, א), בתקו"ז תקון כ"א (סב, ב) ועוד -- דחמאן דיוקנא דארי" וכלב.

ג) בסוף השו"ת, דאין חיוב ללכת לביהכ"נ כו' -- עיין שו"ע או"ח ס"צ ס"ט והלאה וש"נ -- ומפורש בכ"מ -- דישתדל ומצוה לרוץ וכו' וכו'. ומש"כ בשם מהרי"ל -- במג'א בסי' תט"ו סק"ב דנסתפק למהרי"ל אבל לפי מ"ש כו' ודאי כו'. (בא"ח החדש שם -- שבשו"ת חו"י סקייב ושו"ת ר"מ זיסקינד סוס"א דחו דברי המג"א, ואינם תח"י).

ובכגון דא -- עוד נקודה מיוחדת בדבר, ע"פ הפס"ד בשו"ע או"ח סוף סי' פ"ה, כי הוא עצבון גדול שהכל מתאספים והם יעמדו חוץ (אף שבשו"ע הוא רק שבועים בחדש וגם זה לא לתמיד, משא'"כ בסומא וכו'). מובן שאפשר לסדר הכניסה לביהכ"נ בעזר בן אדם, אבל המדובר כאן -- אם יש ענין בכניסתו (שזהו או משום צער או - לגודל הענין דתפלה בביהכ"ג דוקא), שאז יש לחפש דרכים לאפשר הכניסה, וק"ל.

(ממכתב ט"ו תמוז תשי*ט)

(כ4 יר

במענה על מכתבו מששי בניסן, בעת רצון יזכירו אותו ואת זוגתו יחיו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להענינים אודותם כותב. ויהי רצון שיבשר טוב בכל זה, וכן מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי', כמאמר רז"ל, עאכו"כ