578
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נ.ב. מנהגנו לומר בנוסח הברכה (ומובן -- בלי הבדל אם לפני החתונה או לאחרי') ,להדליק נר של שבת קודש"* אבל בשויו"ט: של שבת ויו"ט. אגב, ראיתי בנוסח התפלה שמביא אחרי הברכה -- רבש"ע, בזכות מצות הדלקת הנרות של שבת קודש כו ומדי דברי, עוד ב' הערות. כדאי שיצויין על החוברת שכיון שיש בה נוסחאות של ברכות יש לנהוג בה בזהירות וקדושה המתאימה. והשנית, שגם לזה חשיבות כפולה בימינו אלו, להתחיל כל דבר המתאים בר"ת -- ב"ה, כמו שרואני גם בלעטערהעד שלו, ועד"ז כדאי שיהי' גם בחוברת, אף שמוזכר בפנים. -- והלואי שזה יספיק. וק"ל. (ממכתב י"א אייר, ה'תשל"ה)
הערות
- 1. *) ראה לקו"ש חי"ד ס"ע 377 ואילך. המו"ל.
- 1. הובא* במג"א על אתר (סרס"ג סקי"א), אדמוה"ז בשולחנו העתיק מהמג"א ענינים שלפני זה ושלאחריו -- והשמיט ענין זה.
- 2. ראה גם בליקוטי מהרי"ח במקומו.
- 3. לא שמעתי לא הן ולא לאו ולא ראיתי בבית הרב תפלת בקשה להדלקת הנרות ולכן לדעתי לא יתערב בזה.
- 4. בענין תפלה -- שפשט ,המנהג" שכאו"א שעטו ועתו בידו מתקן תפילות לרבים להעיר מקהלת (ה, א) וברא"ע שם, ואכ"מ. ואין זה מעניני (אף שידוע מש"כ בטשו"ע או"ח סוסי' ק"ז (בנוגע לייח -- אבל הטעם דלמה לי וגו' שייך בכל)) -- דאולי בחושך כפול דתקופתינו כו', הרי (בסגנון הידוע) אפילו אם אלף סכלים וכו'. ובלבד שתתוסף תפלת א' -- שתהי' כדבעי.
- 6. (ממכתב תשרי, תשל"ה)
- 7. *) במענה להשאלה אם לאמר תחינה בעת הדלקת נרות שבת קודש, ומוזכרת אמירת תחינה בקיצור של"ה (ע' קנז) ובשם הבחיי. המו"ל.
מצוטט ב־1 עמודים
- שולחן ערוך ח לקו"ש חט"ז ע' 578
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.