574

... במענה על מכתבו בו שואל ע"ד הנקודות ע"פ תורת החין.

הנה בנוגע לקדושתם, ולא רק קדושת עצמם אלא אפילו קדושת שמותיהם -- מובן ממ"ש בתקוני זהר תקון ה', בהקדמה, בתקון סט', זהר חדש (צט, ב) בתיקונים אשר אפילו השמות שלהם הם ר"ת של מלאכים.

ובנוגע להגימטריא שלהם, הנה הוא כפשוטו, שכל נקודה (פינטעלע) הוא עשר, וכל קו ששה, ולכן לדוגמא צירא (..) הוא עשרים וכיו"ב, ולדוגמא עיין בתקוני זהר בהקדמה, אשר קמ"ץ בגימטריא ששה עשר, וכיו"ב.

לפעמים מחשבים הנקודות ע"פ שמם, וכמו בהקדמת הת"ז שם (ז, ב): פתח, בחושבן אותיותיו איהו יו"ד, שפי' המפרשים, שהאותיות של שם נקודה זו -- בגימט' עשרים (במספר קט)).

(ממכתב ג' אייר, תשט")

... במ"ש אודות ענין הבחירה דאוה"ע, ע"פ המבואר בכ"מ בדא"ח ומהם בלקו"ת פ' אמור, וד"ה כבוד מלכותך תר"ס מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אין שייך בחירה חפשית -- לגמרי -- כ"א בעצמות ומהות שאין לו סיבה ועילה ח" וכו'. ובמילא גם בבני ישראל שהם כמו הבן שהוא ממהות ועצמות של האב. ועניזן השכר ועונש באוה"ע -- יש לבאר בשנים: א) שכר ועונש בנידון שלהם אינו אלא שם המושאל משכר ועונש דישראל, אבל אמיתתם הוא באופן דסיבה ומסובב. וע"ד תינוק קטן התוחב אצבעו במים רותחים (וצע"ק מרמב"ם תשובה ספ"ה). ב) שבאותם הענינים שנצטוו עליהם, זא מצות בני נה -- (ביחד עם) הציווי עצמו נותן האפשריות לשני הדרכים, ז.א. מגביה אותם מטבע שלהם ומעמידם באופן שיש מקום לבחירה. וכמובן ממאמר המשנה דשכר מצוה מצוה (עצמה), דזה עצמו שהחכם גדול מצוה לאיש הפשוט איזה ענין, מקשרו עם החכם גדול, והרי

כל ענין קשור מביא לנקודה משותפת בין המקושרים וק"ל. (ממכחב כ"ה מ"ח תשי"ח)

.. במש"כ ע'ד החשבון למספרם -- א"י המנהג בירות"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' -- בזמן ההוא -- במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו -- שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מהרמ"א בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על אבילות להרב

כ יכ