560

במענה למכתבו עם המצורף אליו, ראשי פרקים מדברי ימי חייו.

ומובן שאין מקום לבקשת סליחה, וגם להבא יכול לכתוב בעת הצורך, אלא שיהי רצון מהשי"ת, שהוא עצם הטוב ומטבע להיטיב, שתוכני מכתביו יהיו משמחים וטובים בטוב הנראה והנגלה.

ולתוכן מכתבו, והתקוה שלעת קבלת המענה כבר הוטב מצב רוחו.

הנה כיון שעל האדם לעשות התלוי בו בדרך הטבע, וכמה מקרים דומים כאלו ובפרט בתקופתנו זו, בטח שואל דעת מומחה במקצוע וממלא הוראתו, אלא ועיקר -- עליו להתבונן בענין מציאות בורא עולם ומנהיגו, שהרי רואים במוחש שאין העולם הפקר, ויש בעל הבית לבירה זו, והסדר שמוצאים בשטח הדומם וכו', שהוא רובו ככולו שַל העולם שמסביב לנו, מכריח שבודאי ישנו סדר גם בחלק הקטנטן בו, ועד להאדם, שאין לומר שאין בו סדר או ששורר בו היפך הסדר.

שמזה מסקנה המידית, שסוף סוף -- הסדר והטוב מנצח, וזה נותן בטחה ועדוד רוח, שאף שלפי שעה הטוב מכוסה ע"י תופעה פלונית ע"י מחוש פלוני, בודאי שנתנו לאדם הכוחות להתגבר עליהם באם רק ירצה - אלא שבטבע הבריאה, ששינוי במצב הוא בא צעד אחר צעד ולא בפעם אחת מז הקצה אל הקצה וכו', וההתבוננות בהאמור, ובפרט לפי כתבו ע"ד חינוכו ועסקו במדעים, עליו להביא לעדוד רוח ולתוספת בטחון בעצמו ולאופטימיזים בכלל, שע"י כל זה יתוסף גם במרץ ובשיפור המצב, אלא שכנ"ל צעד אחר צעד.

באם תמיד זקוקים לברכת יוצר האדם ומנהיגו, הוא השם יתברך ויתעלה, עאכו"כ בכל הנ"ל -- שזקוקים לתוספת ברכה ולברכה מיוחדת, והצנור והכלי לזה הוא, הנהגה בחיי היום יומים מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם, ואין נפקא מינה באם