553
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כתבי על האמור ,,אשרי חלקו", הוא בשנים: באם חלק טוב הוא כשאפשרי לעזור למי שהוא בגשם או ברוח אפילו בענין ארעי ולזמן קצר -- על אחת כמה וכמה כשהמדובר בענין עזר, שכאמור הוא גשמי ורוחני גם יחד ולזמן ארוך, ואולי גם לכל ימי חייהם.
אלא שבכל הענינים עליהם אמרה תורתנו תורת חיים, נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע, והתקוה, כהסיום של הענין בתורה, ובחרת בחיים, מקוים מהאיש שניתנה לו האפשריות האמורה שיבחר בדרך החיים והטוב, ז. א. ינצל כל היכולת וההשפעה שלו, להדריך את המחונכים לחיים וטוב אמיתיים, וככל ענין דאמת הנסיון בזה הוא, שאינו חולף ועובר לאחר איזה רגעים ימים ושבועות וכו', ונמשך לזמן ארוך ועד לנצחיות.
אבל ביחד עם זה -- היצר הרע מתערב ומבלבל ומפתה לנצל האפשריות בקצה השני, ומובן אשר לכל אחד מדבר ,בלשונו", ובטענות ופיתויים שיש תקוה שישמע לו, אבל כיון שבעולם כל הענינים בסדר ובחשבון ולא בדרך מקרה ח'ו, הרי לכל אחד ניתנה האפשריות לבחור באחת משתי הדרכים, ונתנה ג"כ היכולת שיעמוד בפני הפיתוים וההסתות של היצר הרע.
אשר אז -- זכותו גדול ביותר, וכאמור לעיל, אשרי חלקו וטוב ויפה.
ידועה המענה על השאלה המפורסמה: כיון שהיצה"ר לפעמים מתלבש גם בלבוש טוב ויפה, ז א. מפתה בטענות שבהשקפה ראשונה יש להם ,מראה" של טוב וצדק, מה היא סוף סוף הבחינה לדעת, אם באה הטענה מצד הטוב או מצד הרע.
ועל פי הכתוב לעיל, אחת הבחינות בזה -- בנוגע לפרט ולמקרה פרטי על כל פנים, שבעשיית עבירה (מפני תוקף התאוה והרצון), הנה לאחרי
העש" מרגישים רגש של חרטה, וככל שיאריך הזמן מתחזק רגש זה,
ובעשיית טוב אדרבה לאחרי העשי' ישנה שביעת רצון עוד יותר.
בחינה בנוגע לכלל (ובזה גם במקרה שלו, שהמדובר בהדרכת קבוצה או חוג מסויים): יש להתבונן בדברי עמנו בני ישראל, ולראות מה היא ההנהגה ששמרה על קיום עמנו בתקופות שונות ומשונות, של דברי הימים שלו הארוכים, קיום -- למרות, שכנוסח הידוע, בכל דור ודור עמדו עלינו לכלותינו ורבים וגיבורים (אומות העולם) על חלשים ומעטים.
שגם בהתבוננות קלה רואים, שכל אלו החוגים שסרו וסטו מן הדרך
> המקובלת ושמו מבטחם בתרבות הארצות שמסביב להם, אף אם גם
,העתיקוה ללשון" עמנו, או רצו להתאימה לתרבות עמנו (הנוטים אחרי אשור ובבל
* בתקופת וזמן בית ראשון, המתיונים בהתחלת תקופת בית שני, בתקופה מאוחרת = הרבה יותר, אלו שנטו אחרי פילוסופיא השלטת בספרד בימי הבינים. ועדיז --
= תלמידי מנדלסון באשכנז שנטו אחרי השכלת צרפת, מולידי הריפורמים),
הערות
- 1. לקוטי הוספות / יתרו שיחות 3
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.