518

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בקשר להנהוג, ובפרט בארצות הברית, שקובעים מראש טפול רפואי (נתוח וכיו"ב) הדרוש השגחה רפואית ולהיות בבית הרופאים (האספיטל) משך כמה ימים לאחר זה, ולאחד מימי הקיץ, ובהרבה מקרים -- קובעים זה ליום ועש"ק, ועד שנעשה זה דבר הרגיל כאילו שאין בזֶה שום שאלה בלל --

הנני לעורר, אשר לא רק שיש בזה מקום לשאלה, אלא שבכו"כ מקרים ואופנים הוא איסור גמור ומצד כמה טעמים -

ומז הקל אל החמור;:

א ,אין מפליגין בספינה בפחות משלשה ימים קודם השבת ... משום עונג שבת", ,שכל המפליגים כו' יש להם בכל ג' ימים הראשונים צער ונלבול כו' ואין רוחם חוזרת עד לאחר שלשה ימים":. ומזה מובן במכש"כ וק"ו בנדו"ד: -- כי הבלבול ו,שינוי וסת*: הנגרם ע"י כניסה לבתי רופאים (לבושים מיוחדים, סדרי האכילה שינה וקימה, וכיו"ב) -- ובפרט הצער והבלבול הנגרם ע""י טפול הרפואי -- הוא גדול הרבה יותר מהצער

הערות

  1. 1. שו"ע או"ח סרמ"ח ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"א.
  2. 2. בשו"ע שם (בריש הסימן), שבאם הולך לדבר מצוה מותר להפליג אפילו בערב שבת - והרי טפול רפואי הוא דבר מצוה. אבל:
  3. 3. א בשו"ע שם ,ופוסק עמו שישבות". ופי' במג"א שהיכא דלא יוכל לפסוק עמו שישבות, אסור. וכן פסק אדה"ז שם ס"א (כשאין חשש שתתבטל המצוה).
  4. 4. ולהעיר, שהא דפסיקה מעכבת הוא -- גם בנוגע לעונג שבת (ראה פרמ"ג (אשל אברהם) שם סק"ו. שו"ע אדה"ז שם). ומכ"ש בנדו"ד, שזה יגרום גם לחילול שבת (כדלקמן בטעם הב, שאז אסור גם לדעת הלבוש, כמבואר בפרמ"ג שם.
  5. 5. ב. גם לפי הדיעה (ראה ש"ך יו"ד סו"ס רסו -- הובא בקו"א לשו"ע אדה"ז שם) שלדבר מצוה מותר בכל אופן, גם היכא שא"א לפסוק (גם כשיבוא עייז לחילול שבת) -- ה"ז כשנזדמנה לו מצוה בג' ימים שקודם השבת [וכמו ב,תינוק שחלה ונתרפא ביום ה' בשבת", שאז -- נזדמנה לו מצות מילה ביום זה] [וי"יל שהוא מטעם אין מעבירין על המצוות ומצוה שבאה לידך אל תחמיצנה (ראה קו*א שם)]. משא"כ בנדו"ד, שקובע מלכתחילה לתוך ג' ימים קודם השבת.
  6. 6. ג. גם לפי הדיעה (שיטת ר"ת -- הובאה בטור או"ח סו"ס רמח) שגם לסחורה וכיו"ב (חוץ מטיול) חשוב דבר מצוה, וברמ"א שם ובשו"ע אדה"ז שם סי"ב שהסומכים על דיעה זו אין למחות בידם -- הרי כתב המג"א (שם סק"כ וראה שם סקי"ד) והביאו לפס"ד אדה"ז בשו"ע שם (סי"ב וסי"ג), שהא שהסומכים על שיטת ר"ת אין למחות בידם הוא דוקא במפליג בספינה, שאפשר שיצטרך לחלל שבת. משא*כ היוצא בשיירא, שיודע בודאי שיחלל שבת -- ,אם הולך בתוך ג' ימים לסחורה ... יש למחות בידו הואיל ורבו האוסרים (האומרים ?) שאין זה חשוב דבר מצוה כלל* (לשון אדה"ז שם) -- והרי בנדו"ד הוא בגדר ודאי (כדלקמן בפנים).
  7. 7. ד. בל היתרים הנ"ל מצאנו כשנמצא בתוך ג' ימים לפני הש"ק ורוצה להפליג למצוה ולסחורה - שאין מחייבין אותו לדחות ההפלגה לאחרי השבת,
  8. 8. אבל בנדו"ד המדובר שקובע הזמן כו"כ ימים לפני זה -- הרי אדרבה יקדים הקביעות לתחלת השבוע. \
  9. 3. רי"ף וראיש -- הובא בב"ח שם. שו"ע אדה"ז שם.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. שולחן ערוך ה לקו"ש חט"ז ע' 518

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.