517

א"א לנשמה לקבל גודל השכר כשהיא מלובשת בגוף, ולכן דעתו שגם אלו שיקומו בתחה"מ ימותו אח"כ, ויבואו לעוה"ב, ששם הוא עיקר שכר העבודה בעוה"ז (אגרת תחה"מ, וראה ג"כ פיה"מ ר"פ חלק). וכבר נחלקו עליו בכל פרטים אלו גדולי ישראל ובראשם הרמב"ן ,בראיות ברורות... דתחה"מ הוא התכלית האחרוןץ... וכן הוא האמת ע"פ הקבלה" (דרך מצותיך מצות ציצית. וראה לקו"ת ביאור לד"ה שובה ישראל הראשון). ובמילא מוכרח אשר מרזיל העוה"ב אין בו לא אכו"ש כו'. המדבר בתכלית השכר, קאי על עולם התחיי.

ב) בתחה"מ אם יקומו בגוף שלם, או שהבעל מום, ר"ל, יקום בעל מום ואח"כ יתרפא,

אמרז"ל (סנה' צא, ב) עומדים במומן (ואח"כ) ומתרפאין, ובאריכות יותר בב"ר (ר"פ צה): וכשם שאדם הולך כך הוא בא, הולך עור ובא עור כו' כשם שהוא הולך לבוש כך הוא בא לבוש כו' ואח"כ אני מרפא אותן. ובזהר ח'א (רג, ב) מוכח דזהו ע"י שמש מרפא דמרז"ל (נדרים ח, ב) -- ראה בארוכה עדיז ומיש לקמן בקובץ הבע"ל בקרוב*.

ג) בתחה"מ, בנשמות שבאו בגלגול כמה פעמים, איזה גוף יקום בתחה"מ.

כמה פרטים וחילוקים יש בזה, וכללות הענין הוא: מה שנשמה (והכוונה כאן לנר"ן כולם או אחד מהם. ולא לבחי' הנק' נשמה בלבד) באה בגלגול הוא (רובא דרובא) כדי לתקן מה שעדיין לא נתתקנה בירידתה בפעם הא' בגוף, וכיון שכל ישראל מלאים מצות כרמון, הרי בכל ירידה וגלגול נתתקנו כמה בחינות מהנשמה. ובתחה"מ קם כל גוף וגוף עם חלקי הנשמה שתיקן הוא. וזיל בשער הגלגולים הקדמה ד: אם לא זכה (הגוף) לתקן אותה (הנפש) כולה ומת. הנה כיון שהגוף הזה הא' לא השלים לתקן את כל בחי' הנפש, לכן בעת תחה"מ אין לו לגוף הא' אלא אותו החלק הפרטי אשר תיקן הוא בחיים ולכן כשמתגלגלת הנפש הזאת בגוף אחר להשלים תיקונה.... החלקים של הנפש שנתקנו בגוף הזה השני... שהם לזה הגוף הב' בזמן התחי,

ואל יקשה בעיניו שא"כ יהיו כמה גופים שאין בהם אלא איזה בחינות מהנפש בלבד, ולא נפש שלימה, -- כי זאת למודעי, אשר כל בחינה כלולה מכל הבחינות, וכל בחי' היא ציור קומה בפ"ע, אף שמצד היותה חלק מנפש יותר כללית, אינה אלא בחי' אחת, וכמו שכללות כל הנשמות אינם אלא נשמה אחת של אדה"ר, וכמרזיל (שמ"ר פ"מ) עד שאדה"ר מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו יש שהוא תלוי בראשו כו',

וראה תניא פ"ב ופל"ז ועוד בכ"מ... (ממכתב יום ז' לחודש שבט, תש"