498
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אחר הדברים האלה נדקדק בלשון הרמב"ם דכתב בהל' ו' ומאחר שלשים יום אם רצה לעורפו עורפו ואם רצה לפדותו פודה ואין כאן אלא מצות עיכוב בלבד, עכ"ל וקשה הא פסק בהלי א' דמצות פדי' קודמת למצות עריפה ולמה כתב כאן עריפה קודם פדי'" אלא הן הן הדברים אשר כתבנו דמצות עריפה מתחלת אחר זמן קצוב (ושיערו חז"ל אחר ל') לפיכך כתב הרמב"ם דלאחר ל' עריפה קודם פדי'י ומקורו מתני' דלוי כדבארנו, ובהא מיהו פליג ארש"י וסבירא לי' דעריפה היא מצוה כמו פדי".
ולפי זה מיושבת קושית מהר"י קורקס ז"ל בטוב טעם דלשון הר"מ אינה לשון הברייתא דאיתותב מינה רב ששת דדקדק בלשונו וכתב דעריפה קודם פד" לומר דפדי' זמן אית לה ולאחר זמן מתחלת מצות עריפה והיינו ממש דברי רב ששת דאמר שעובר עליו לאחר שלשים
64 דלאחר ל -- עריפה קודם פדיי. אאפ"ל כן, שנאמר אם לא תפדה - וערפתו. ז. אַ. שתנאי לעריפה הוא אי הרצון לפדות.
6 דעובר עליו לאחר ל יום. -- עפ"ז עכצ"ל דל' ,מצות עיכוב" שברמב"ם, היינו -- עובר עליו (כפי' הכס"מ. ושהרי"ק אומר שאיץ לפרש כ). - וא"כ שוב א"צ לכל השקו"ט לתרץ קושית הרי"ק, כיון דקושיא מעיקרא ליתא. דהיינו התוספתא, וכר"ש, וכהכס"מ.
+ + +
והנה הצ"ע ברמב"ם ה"ו הוא מה שהקדים עריפה לפדי'. וייל בשנים: א)
לדעת הרמב"ם עריפה מתחלת ,מאחר ל' יום",
[אולי מקורו מתוספתא הנ"ל. ואף שמקשה בש"ס דאינה כר"ש -- ס"ל להרמב"ם דאף הפוסקים כר"ש -- לא ידחו התוספתא מהלכתא מפני קושיא זו. וכ"פ נמצא עד"ז ברמב"ם]. ובכל אופן -- הוא דלא כמכילתא דרשב"י הובאה בתורה שלימה: את שלא בא לכלל עריפה לא בא לכלל פדיי. ועייג"כ במנ"ח סוף מ"ע כג.
ולכן פתח בעריפה -- שכולו מחודש לאחר ל' יום.
ב) כיון דתיכף לאח"ז בא הדין ,לא רצה לפדותו" סמכו ענין לו לפדיי. ובמילא הוקדמה עריפה. וידועה דייקנותו של הרמב"ם גם בסידור הענינים. ובפרט בפרק זה עצמו מוכרח לבאר באופן זה סידור דברי הרמב"ם - בהט"ז. וק"ל.
(ממכתב א' טיון תשי"זז
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.