497

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ד

... מוסג"פ* החדו"ת של חתנו שליט"א, ולחביבותא דמילתא -- באתי עכ"פ באיזה הערות -- בחפזי, כיון שאין הזמן גרמא.

... במש'כ הרמב"ם פי"ב מהל' בכורים ה'ו ובכס"מ שם, וזיל: מאימתי חייב לפדותו משיולד ועד שלשים יום, ומאחר שלשים יום אם רצה עורפו אם רצה לפדותו פודה ואין כאן אלא מצות עיכוב בלבד, עכ"ל. ובכסף משנה כתב דידוע דהלכה כרב ששת באיסורי ולפיכך סיים ואין כאן אלא מצות עיכוב בלבד דהיינו עובר עליו דקאמר רב ששת. וקשה אי פסק כרב ששת האיך כתב הברייתא שהקשו ממנה לרב ששת בלשונה או פודהו או עורפו ואילו לרב ששת הקשו דאו עובר עליו מיבעיא ליי ולא תירצו בה דבר, כן הקשה המהר"י קורקס ז"ל'.

והנה בהלי א' כתב הרמב"ם וזיל: ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לעורפו שנאמר ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו והראב"ד משיג שם דעריפה אינה מצוה אבל עבירה ומזיק נקרא ומפסיד ממונו של כהן ע*כ. וברי"ט אלגזי כתב דשתי שיטות אלו יוצאים ממכילתא פ' בא וזיל: אם לא תפדה וערפתו מכאן אמרו מצות פדי' קודמת למצות עריפה, דבר אחר אם אין אתה פודהו ערופהו הואיל ואיבדת נכסי כהן אף נכסיך יאבדו עכ"ל, דרש הא' הוא מתני' בדף י"ג ע"א דמצות פדי' קודמת למצות עריפה והשני היינו מה דתני לוי בדף י' ע"ב הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו, והיינו דעת הראב"ד והרמב"ם פסק כמתנ" בדף י"ג ע"א.

והנה רש"י פירש גבי תני לוי וזיל: לפיכך יופסד ממונו יכפוהו ב"ד לעורפו לאחר ל' יום כדמפורש בפרקא ויאסר בהנאה עכ"ל. והאחרונים הקשו מנא לן הא דב"ד כופין ואם הוא מדין מכין אותו עד שתצא נפשו ככל מצות עשה אמאי לא יכפוהו ב"ד על פדי': דפדי' קודמת לעריפה. ונראה דהוקשה לו לרש"י תני דלוי אמתניתין בדף י"ג ע'א דמתני' דלוי משמע דעריפה קנס הוא וממתניתן משמע דמצוה הוא לפיכך ס"ל לרש"י דשניהם אמת, כיצד, דעריפה היא מצוה על ב"ד לדון,: הקנס דעריפה ככל דיני קנסות דמצוה על ב"ד לדונם ואם הוא מצוה על ב"ד ע'כ אית דין דלאחר זמן קצוב יש להם לדון הקנס דאי לא תימא הכי אימתי ידונו הקנס הא יכול לפדותו כל שעה, וכן מדוייק לשון הגמר' הוא הפסיד ממונו של כהן, וקשה אמאי קרי ל" ,הפסיד', הא עדיין יכול לפדותו, אלא ע"כ דלאחר זמן מתחילה קנס דעריפה והיינו הלשון דהוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך פירש רש"י דב"ד יכפוהו לעורפו לאחר ל' וכמו שבארנו דמצוה הוא על ב"ד לדון הקנס דעריפה.

1) כן הקשה מהר"י קורקוס. -- מובן שאין קושיא כלל להכס"מ דמפרש ,מצות עיכוב" דהיינו -- עובר עליו.

2) אמאי לא יכפוהו ב"ד על פדי" -- א"א לכפותו על מה דבדידי' תל רחמנא (יבמות לט, ב): ואם לא תפדה -- וערפתו.

מצוה על ב"ד לדון עד"ז פי' בזה"ק להרשב"ץ מ"ע יט (בדרך אפשר). אבל דעת שלישית היא -- דלא כהראב"ד (שלדעתו אין מצות עריפה) וגם דלא כהרמב"ם (שסתם וכתב ביד"ו ובסהמ"צ מ"ע פב דהמצוה היא לערוף -- ולא לדון --. וב"ד, ועאכו"כ זה הדן קנסות -- מאן דכר שמיי).

*) הערות כ"ק אדמו"ר שליט"א לחד"ת של א' בענין פדיוז פטר חמור. המו"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.