473

08 לקוטי בכתבי האריז"ל". וגם בימות המשיח - כאשר יקויים ,ומל ה' אלקיך את לבבך"%, גם את הקליפה הדקה* - תתגלה ,נקודת פנימיות הלב"*, דרגת משה.

אך לא כן בתקופת המקדש הראשון והשני, אשר אמנם גם אז הארון שלם ולא נפל ביד האוייבים ח"ו, אך זאת בהעלם ובהסתר - ,גנזו יאשיהו".

יג. מעלת המשכן - ,מקדש המדבר"

לפי האמור. לעיל ניתן להסביר, בפנימיות הענינים, את דיוק הרמב"ם? בכינוי המשכן ,,מקדש המדבר", שהרי, כידוע, רומז הרמב"ם בספרו למספר ענינים בתורת הקבלהי?, וכך גם בעניננו:

בכינוי ,מקדש המדבר" נרמזת מעלה זו של המשכן, הימצאות הארון במקומו ובגלוי, כי פנימיות דפנימיות הלב היא בבחינת ה,מדבר" שבנשמה, הנעלה מבחינת ,אדם" שבנשמה - ,לא ישב אדם שם"' מבחינה

פקודי ג

חיובית, מסירות נפש שלמעלה מטעם ודעת3ל.

ולפיכך מוצאים גם אצל המשיח את הדרגה ,מאד" שמעל דרגת ,אדם": ,הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד""י. ולמרות ש,מאד הוא אותיות אדם"?, זהו צירוף המצביע על ,,בחינת בלי גבול כלל"" - מעל לדרגת אדם - אלא מדבר דקדושה, כי זוהי דרגת הארון, שעל ידי משיח הוא יוחזר למקומו ובגלוי.

יד. כח מסירות הנפש מתבטא דוקא במעשה

ידוע"', שהמילה ,אדם" רומזת לשלוש הבחינות של מחשבה דיבור ומעשה (א' - מחשבה, ד' - דיבור, מ' - מעשה). ולפי זה יוצא, שבמילה ,מאד", שמעל לדרגת אדם, ההתחלה היא האות מ' - מעשה.

ההסבר לכך הוא: מסירות הנפש מתבטאת דוקא במעשה, נעוץ תחילתן בסופן דוקא. בדומה למבואריי בענין של ,אין ערוך לך בעולם הזה", שדוקא

3 ראה לקו"ת במדבר ד, ג ואילך. שה"ש כב, א. כג, סע"ב ואילך. ועוד. ולהעיר מלקו"ת נשא (כג, רע"ג) דנשיאת הארון הו"ע ,,העלאת בחי' התורה שנק' אדם .. לעצמות אוא"ס בחי' כי לא אדם הוא כו'".

5 תו"א מו, ד. ע"פ ב"ר פ"ח, ה (ורש"י לב"ר שם).

7] לקו"ת בהעלותך לא, ג.

8 המשך תער"ב ח"ב ע' א'קנא. א'קנה. סה"מ תשי"א ס"ע 113 ואילך. ס"ע 117 ואילך. ועוד.