471

דמי", שגם המקדש עצמו אינו ,לפי שעה", אלא יש בו ענין של ,,מנוחה" - נצחיות" - ,,גידונת קבע"'*.

ולכן מתאים הכינוי ,מנוחה" גם למקדש הראשון והשני, כי למרות ששלמות המנוחה, בדומה לחלקי המשכן וכליו, תהיה רק במקדש השלישי, אך משהו בדומה לכך ישנו גם במקדש הראשון והשני, כיון ש,על פי ה'" אין הם נקראים ,,אהל", כי אם ,בית".

ויש לומר, שזוהי הסיבה לכך שההכנות לבנין בית המקדש נעשו על ידי דוד, כמסופר בתנ"ך'5 - כי מעשי ידיו הם נצחיים, ולכן היה גם בבית המקדש עצמו מעין ענין הנצחיות.

אך למרות זאת ,,נפל בסוף הכל ביד אוייבים", כי הבניה עצמה נעשתה על ידי שלמה, ורק ההכנה נעשתה על ידי דוד'ל.

הארון מביא לנצחיות בגשמיות של המשכן והמקדש השלישי

לעיל בסעיף ב' הובאו דברי ה,ספורנו", שאחת ממעלות המשכן ,שבשבילם היה ראוי להיות נצחי..."

פקודי ג

היא היותו ,משכן העדות - שהיו בו לחות העדות".

וכשם שיש שויון בין המשכן לבין המקדש השלישי לגבי מעלת הנצחיות - באופן גלוי - של חלקים וכליהם - כך יש שויון ביניהם לגבי הגורם לנצחיות ,,שבשבילם היה ראוי להיות נצחי...", שהן במשכן במדבר והן במקדש השלישי נמצא הארון במקומו במשך כל תקופת קיומם, ואילו במקדש השני לא היה הארון קיים מלכתחילה', וגם בסוף תקופת המקדש הראשון ,גנז יאשיהו'*.

יא. במקדש הראשון והשני - נצחיות לא גלויה

כמוסבר לעיל בהרחבה, היתה מעלת הנצחיות גם במקדש הראשון והשני, אלא שלגביהם היא לא התבטאה בגלוי בחלקי המקדש, אלא בעיקר בענין השראת השכינה במקום המקדש. כלומר, אין זו נצחיות כבמשכן, שחלקי המשכן וכליו הגשמיים הם נצחיים,

לפי זה יש לומר, שגרימת למעלת הנצחיות אינה לגבי הנצחיות הרוחנית של השראת השכינה, אלא דוקא בנצחיות הגשמית של חלקי המשכן וכליו.