461

רבקה, ואחר"כך חוזרת על כך שוב בספרו זאת למשפחת רבקה, מסביר רש"י (שזה מפני חביבות הענין, כי) ,אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה"??.

מכך יודעים, שענין החביב על הקדוש-ברוך-הוא, נכפל בתורה3 לכל פרטיו, גם אם אינם נוספים חידושים, וכך גם בעניננו'י.

ד. ההבדל בין ,תורה" ל"שיחה"

אך עדיין יש להבין: מפירוש רש"י זה יוצא, לכאורה, ההיפך, שסיבה זו איננה שייכת לעניננו. הכוונה ב,יפה שיחתן של עבדי אבות .. מתורתן של בנים" היא, שאצל ,תורתן של בנים", שלאחר מתן תורה, אינה קיימת חביבות כזאת, שבגללה ייכפלו ענינים בתורה, כמו אצל שיחתן של עבדי אבות. אם כך, אין לומר הסבר זה לגבי עשיית המשכן, שהיא תורתן של בנים.

ההסבר לכך הוא: כוונת המאמר המובא עלדידי

רש"י, ,יפה שיחתן של עבדי אבות .. מתורתן של בנים", איננה להדגיש את היתרון של ,עבדי אבות" על ,בנים", אלא להראות את החביבות

שיש לפעמים ב,שיחה" על פני ,תורה": ההבדל הפשוט ביניהם הוא:

,תורה" היא הוראות, ציוויים ודינים שציוה ה' מה ומתי לעשות. ,שיחה" היא דיבור אשר בגלו<: ובפשטות איננו ציווי והוראה, אלא סיפור המתאר מצב, מאורע, פעולה וכדומה, כפי שאצל אליעזר עבד אברהם, הוא מספר על אברהם ויצחק ועל קורותיו, על קפיצת הדרך, ועל האופן שבו זימן לו הקדוש-ברוך-הוא את רבקה וכו'.

במאמר חז"ל זה מודגש היתרון של ,שיחה", שלפעמים שיחה של אפילן ,,עבדי אבות" היא ,יפה" מ,,תורתן של

בנים". לפי זה מובנות גם בפרשיות שלפנינו, שלאחר פרשיות תרומה

ותצוה: אין הן באות להעביר ציוויים והוראות של מה ומתי לעשות, אשר כבר ידועים. כאן מספרת התורה בהרחבה כיצד העביר משה רבינו לישראל את כל ציוויי ה' הללו על מלאכת המשכן, וכיצד קיימו זאת ישראל למעשה - זהו ענין של ,שיחה".