457

במצב של ,ערום"" מן המצוות, ככתוב ב,תנא דבי אליהו רבא"% ,אין לך ערום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצוות" - ניתן לחשוב: עליו לקיים את הציווי ,,וכסיתו"", להלבישו בציצית ותפילין"% אך צריך להיות בכך סדר, תחלה צריך הוא עצמו להתפלל ו,מבית הכנסת לבית המדרש"5 - ללמוד תורה, ולאכול פת שחרית*, ואחר כך ,,הנהג בהם מנהג דרך ארץ", ולאחר כל זאת הוא יקיים את ,וכסיתו";

על כך אומרת התורה, שכאשר מדובר בצער של יהודי אחר - ואין צער יותר גדול מזאת שיהודי הוא ,ערום" מן המצוות, ובמיוחד כאשר האחר איננו יודע כלל שהוא ,ערום" - במקרה כזה יש להפוך את סדר הרגיל, את ,,מנהג העולם" - ואפילו כאשר אין זה מנהג של ה,עולם" מלשון העלם והסתר בלבד", אלא גם על סדר שהקדוש-ברוך-הוא ציוה שינהגו כך%9

ויקהל"פקודי

בביתו של הקדוש-ברוך-הוא - ולמרות זאת, כאשר מגיע הדבר לידי צער של יהודי, אין נוהגים כ,מנהג עולם"", ובראשית הכל יש לדאוג ל,וכסיתו", להלבישו במצוות, ורק לאחר-מכן, כהמשך הפסוק לאחר זה, הוא יעשה את הקשור לעצמו (,ומבשרך לא תתעלם"").

ובדומה לכך, ועוד לפני כן, בקשר ללימוד התורה, ככתוב בתחילת הפסוק" ,הלא פרוס לרעב לחמך" - ,אין רעב אלא הרעב מן דברי תורה, ואין לחם אלא דברי תורה"'?, ואת זאת הוא עושה לפני ,ומבשרך לא תתעלם",

אז זוכים לכך שגם אצל עצמו מתהווה ,לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'?? - ממשיח צדקנו בבית המקדש הנצחי, שיבנה עלדידי שבזמן הגלות ינצל כל אחד את הכשרונות והחושים שהקדוש-ברוך-הוא נתן לו, להפיכת העולם למשכן ומקדש לקדוש-ברוך-

הוא. (משיחות ש"פ ויקהל תשל"ו

מוצאי ש"ק פ' ויקהל-פקודי תשל"ט)

כ69