452
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה. ביריעות התכלת וכדן' ההבאה היא בלתי אפשרית בעוד הצמר
מחובר ומובן מדוע רק ביריעות העזים היה ,טוו את העזים", ואין מוצאים זאת
ביריעות התכלת והארגמן וכדו'.
את חוטי הצמר של הכבשים היה צורך להביא לאחר צביעתם כתכלת' (צבוע בדם חלזון - כחול) וארגמן וכדו', דבר שבלתי אפשרי לעשותו בעוד חוטי הצמר מחוברים לכבשים - ויוצא מכך שההבאה של התכלת והארגמן וכדו' איננה יכולה להיות מיד לאחר הטוויה מעל גבי הכבשיםל ובודאי לא בעודם על גבי הכבשיםי.
לפיכך לא היתה הטוויה על גבי הכבשים, כי הבאת התרומה לה' איננה יכולה, בין כך ובין כך, להיות באופן הנעלה, כשהיא מחוברת לבעל-החיים, או בזמן הסמוך לכך.
*תרון באמנות הטוויה
לעובדה שהדבר מובן מאליו מן הפסוק רומז רש"י באומרו: ,היא היתה אמנות יתירה" - העובדה שהנשים ,טוו את העזים" לא נבעה מכך ש,נשא
ויקהלדפקודי שיחות -
לבן אותנה בחכמה", בהבינן שבאופן זה של טוייה הנתינה והתרומה למשכן היא נעלית יותר, אלא גם מפני שכך היה העיבוד טוב יותר* - ,,אמנות3 יתירה": הטוייה מעל גבי העזים יוצאת משובחת יותר* מאשר טויית הנוצה לאחר שכבר נחתכה מן העזים, כי כאשר השערות עדיין מחוברות והן יונקות מהבהמה, יש בהן לחות ורכות":, שזהו יתרון באמנות הטוייה.
1% האריגה מיד לאחר הגזיזה היא משובחת יותר
לפי האמור לעיל מובן מדוע עשו היריעות לפני הקרשים למרות ש,מנהג העולם" לעשות תחילה את הקירות. וזאת מפני שני הענינים שהוסברו לעיל: מרוב חיבתן של הנשים למצוה וזריזותן הן טוו מיד, והביאו לעושי המלאכה בעוד הצמר על העזים, ואז לא יכלו לדחות את הגזיזה ועשיית היריעות עד לאחר עשיית האדנים והקרשים, כי בנתיים תצמחנה השערות כל אחת בפני עצמה, ללא הטוייה ביחד.
הערות
- 1. כציווי ה' למשה (תרומה כה, ג"ד) וזאת התרומה אשר תקחו מאתם גו' ותכלת (צמר צבוע בדם חלזון כו') וארגמן (צמר צבוע ממין צבע כו'), ולא שיקחו מאתם צמר בפ"ע והצבע בפ"ע.
- 2. וראה משכיל לדוד כאן.
- 3. כי אף אם יצבעו שלא כדרכו כלל, וכל שערה ושערה בפ"ע, הרי עד לגזיזת הצמר יצמחו יותר, ויחסר בהתוספת צבע התכלת והארגמן.
- 4. אף שכמובן קאי גם על העש" שהיא באומנות יתירה.
- 5. אבל י"ל דההדגשה ברש"י היא לפרש, ד,בל הנשים אשר נשא לבן אותנה גו' טוו את העזים", לא ה" הנשיאות לב ,להביא לכל המלאכה" (לה, כט) ,,מלאכת ההבאה" (פרש"י לו, ז) כ"א שהייתה ,,אומנות" וחלק ממלאכת ועבודת המשכן (וראה פרש"י תשא לא, ה).
- 6. ראה ספורנו עה"פ.
- 7. עכ"פ פחות קשין (ראה הערה 27) מכאחרי הגזיזה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב לקו"ש חט"ז ע' 452
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.