450
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כך העמידו אותו, כמובן. יוצא מכך, שאין זה משנה איזה חלק נעשה קודם: גם אם היו עושים את הקרשים תחלה כ,מנהג העולם", גם אז הם לא היו עומדים ,שעה אחת בלא כיסוי", כי העמידו אותם רק לאחרי השלמת עשיית כל המשכן כולו.
ג שת' דיוקים בפירש"י
הדברים יובנו בהקדמת שתי דיוקים בפירוש רש"י בפרשת ויקהל:
א) כוונת רש"י היא לפרש את ,טוו את העזים", שפירושו ,,מעל גבי העזים טווין אותן", היה עליו להתחיל את פירושו בכך, ואחר-כך להוסיף ענין נוסף, שצורת טוויה זו היתה ,אומנות יתירה" וכדו'. ובכלל - כיצד יכול רש"י להתחיל במילים ,היא היתה אומנות יתירה" לפני שיודעים על מה מדובר, ורק אחר"כך הוא אומר את פירוש הפסוק - ,שמעל גבי העזים טווין אותן"?
ב) מדוע משתמש רש"י בלשון ,אומנות יתירה" - ולא ,(היא היתה) חכמה יתירה", שזהו לשון הכתוב: ,וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה"? ובמיוחד כאשר בגמרא'?,
שזה הי" לפי ,,שלא היו יכולין להקימו כו' מחמת כובד הקרשים כו'" (פרש"י שם), הרי את"ל שהיו משתדלים להקימו תיכף כשגמרו לעשות את הקרשים (אלא שלא היו יכולין), הרי היו מביאין את הקרשים והיריעות כו' מיד לפני שעשו את הכלים.
0) שבת עד, ב.
ויקהליפקודי שיחות -
המהווה (בפשטות) את המקור לפירוש רש"יו?, אכן כתוב ,,חכמה יתירה"??.
ד. טווי' על גבי חי חשובה יותר
ההסבר לכך:
כיוון שהמילים ,טוו את העזים" מחולקות בפסוק בפני עצמן, ואינן נמצאות בפסוק הקודם יחד עם ,וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטווה את התכלת ואת הארגמן..." (כפי שאכן כתוב יחד, בהבאהפה, וכן בציווי על התרומה?), ובמיוחד כיוון שהפסוק חוזר ואומר ,,וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה"<, הרי מובן מעצמור ש,טוו (את העזים)" הזה; שונה מ,טוו" שבפסוק שלפניו, והכוונה היא*? שטוו את הנוצה (הצמר) בעודה מחוברת"? אל העזים'?.
הערות
- 1. כמ"ש במפרשים - ס' הזכרון, ועוד.
- 2. ובגמרא שם (צט, א) ,גדולה חכמה". ובפרש"י שם ד"ה נשא לבן ,יתירות חכמה משמע".
- 3. לה, בג.
- 4. לה, ו. וכן בציווי ה' (תרומה כה, ד).
- 5. ראה יריעות שלמה (למהרש"ל) ורע"ב עה"פ. אבל לכאורה מזה לבד לא היינו יודעים שהי' מעל גבי העזים. וראה פרש"י שבת שבהערה 2.
- 6. ראה פרש"י שבת (עד, ב) ד"ה שטוף ,קרא קדריש טוו את העזים בגופן של עזים משמע".
- 7. ודוחק לומר דזה שנאמר בכתוב בפ"ע הוא מפני שהמלאכה דטווית שערות עזים בכלל היא קשה יותר מטווית צמר כבשים וצריכה לאומנות וחכמה יתירה - ,לפי שהשערות של עזים דקין ביותר וקשין" (מדרש הגדול כאן. פי' ר"א בן הרמב"ם. רלב"ג ומנחה בלולה כאן. וכן משמע בראב"ע פסוק כג). ובפרט שלפרש"י היו היריעות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.