447
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שגם פתח בלי דלת חייב במזוזה, כפי שהוסברה שיטה זו לעיל, שהדלת אינה חלק מן הפתח.
ח. בעולם העשיה מורגשת ההסתרה של ספירת המלכות - הדלת
השאלה שלעיל אודות מהותה של דלת בחלק ההלכה שבתורה, קיימת גם לגבי ענינה של דלת, כפי שהוא מבואר בחלק הסוד שבתורה:
,דלת" בפנימיות הענינים היא ,ספירת המלכות":, כי ספירת המלכות היא המקשרת בין עולם האצילות לבין העולמות שלמטה מאצילות (ובכלל - בין עולם לעולם שמתחתיו) - ובספירת המלכות יש שני ענינים: (א) ספירת המלכות מסתירה את הספירות שמעליה, ולכן היא נקראת ,ים", ובאמצעות ההסתרה (ב) מורידה ספירת המלכות למטה את האור של עולם
האצילות, ומגלה אותו בעולמות הנמוכים יותר, ומבחינה זו היא נקראת ,ארץ"י.
וכאן מתעוררת השאלה: מהו עיקרה של ספירת המלכות - ענין ההסתרה או ענין הגילוי שבה ובאמצעותהל*.
התשובה לכך לפי פירוש רש"י היא: ,לעמת קלעי החצר - כמדת קלעי
החצר": לפי (דרך הלימוד של) עולם הפשט - עולם העשיה3 - מהותו של המסך** - ה,,דלת" - מהותה של ספירת המלכות, היא כמהות הקלעים - הסתרה וסתימה:
אמנם, גם בעולמות בריאה ויצירה משפיע ההעלם של ספירת המלכות - ולכן אין האור האלקי מאיר בהם כלכך בגלוי כמו באצילות, עולם האחדות - אך בכל זאת, יש בהם ענין של גילוי אלקות, ולכן עולם הבריאה הוא עולם שרובו טוב, ועולם היצירה הוא לפחות מחצה על מחצה!*.
אבל בעולם העשיה ההעלם הוא מוחלט. זהו ,,עולם הקליפות והסיטראאחרא"*י, ,כל מעשה עולם הזה קשים ורעים ורשעים גוברים בו"* - ולכן מורגשת בעולם העשיה, עולם הפשט, בעיקר פעולת ההסתר של ספירת המלכות'*,
ט. התורה מאפשרת הפיכת ההסתרה ל ;לוי
אך המטרה היא לבטל את ההעלם, ולגרום לגילוי אלקות למטה -
לכן לא כתוב בתורה בפירוש ,,כמדת
הערות
- 1. לרמב"ם שם ציין לשבת לב, ב. והרי רש"י מפרש שם: ,במחתרת, שאין לה פצימין כו'".
- 6. מאו"א וקה"י בערכו.
- 7. לקו"ת צו יד, ב. ובכ"מ.
- 8. ועיין בזה (בנוגע ב' הענינים בדלת) אוה"ת חנוכה שכח, ב. המשך תער"ב פקי"ב.
- 5. ויקחל ג שיחות -
- 9. נסמן לעיל ע' 264 הערה 49.
- 0. והרי גם מסך ענינו ההעלם דמלכות - ראה אוה"ת שם: והוא ענין המסך כו'.
- 1. ע"ח שמ"ח רפ"ג. וראה שם שמ"ז פ"ד ובהגהה.
- 2. תניא פ"ו.
- 3. תניא שם ופכ"ד - מע"ח שער מ"ב ספ"ד.
- 4. ראה סידור שער המילה (קמה, סע"ג. קמט, ב). אוה"ת לך (כרך ד') תשיט, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.