445

ה. לפי הפשט שער התצר הוא חלק מן הקלעים

ההסבר לכך הוא:

רש"י מתעכב על המילים ,לעמת קלעי החצר", כי שלוש מילים אלו הן מיותרות, לכאורה: אף אם נפרש, כדלעיל, שהכוונה היא ל,חמש אמות" יותר מגובה הקלעים, עדיין אין מובן: מדוע צריכה התורה לציין את הגובה בדרך ארוכה - ,חמש אמות לעמת קלעי החצר" - כאשר יכול היה להיות כתוב בקצרה ובבירור: ,,קומה ברוחב עשר אמות"?

לפיכך אומר רש"י, שהפסוק בא לומר את הסיבה שבגללה צריך היה גבהו של מסך שער החצר להיות ,,חמש אמות" (ולא יותר - כ,מסך פתח האהל"?) - כי מסך זה היה מוכרח להיות ,,כמדת קלעי החצר" - הפסוק מדגיש שהמסך במהותו (ובמטרתו הדומה) הוא חלק מן הקלעים, ולכן צריך גבהו להיות בדיוק כגבהם.

בכך מתורצת בדרך אגב קושיא (בדרך ההלכה) המובאה ע"י רבותינו בעלי התוספות':: ,,אם לא היו גבוהים אלא חמש אמות אם כן לא היה פתח השער גבוה כמו פתח היכל של בית עולמים", ולפיכך הם מפרשים שם שגבהם של הקלעים בצד מזרח (ובמילא גם פתח החצר) היה עשרים אמה??.

ולפי הסברו של רש"י, בפשוטו של מקרא, אין קושיא זו קיימת מעיקרה, כי הפסוק עצמו מבהיר זאת בהוסיפו ,לעמת קלעי החצר": מסך שער החצר היה ,חלק" מקלעי החצר, בלי לציין של איזה צד, כלומר, הקלעים של החצר כולה היו זהים בגבהם,

וממילא גם לא היה השער בבחינת פתח ממש כמו פתח ההיכלג.

. מחלוקת ה,ראשונים" אם הדלת ה'א תנאי לחובת קביעת מזוזה

החידוש שלעיל, ש,מסך שער החצר" הוא במהותו חלק מן הקלעים, יובהר יותר לפי הסבר על מחלוקת ,ראשונים" לגבי חובת מזוזה:

בין התנאים המחייבים בית בקביעת מזוזה, מונה הרמב"םי? את התנאי: ,ויהיו לו דלתות". ואילו הראב"ך3 סובר, וכך גם דעתם של עוד ,ראשונים":, שגם פתח ללא דלת חייב במזוזה.

אפשר להסביר שמחלוקתם תלויה בהגדרת מהותה של דלת: (א) דלת היא חלק מן השער, שמהותו פתיחה -