442
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בהמשך לזה% שגם במקדש הפרטי שבכל אחד ואחד מישראל ישנם שני
שבנוגע לת"ח מתחיל ר"א ,,ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהן", ובנוגע לפושעי ישראל מתחיל ר"ל ,אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל" (כפי הגי' בגמרא. משא"כ בע"י. וב"מ גי' התוס' ור"ח כאן). שלכאורה ה"ז שינוי לא רק בסגנון: כשאומרים ,ת"ח אין אור של גיהנם שולטת", הרי הסוגיא הוא ע"ד ת"ח, (שאין האור שולטת בהן): ומהלשון ,,אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל" משמע שהסוגיא הוא - ב,אור של גיהנם", (ועלי' אומרים שאינה שולטת ב,פושעי ישראל"). ובמס' עירובין הגירסא שלפנינו היא ,פושעי ישראל אין אור של גיהנם כו'" וכהסגנון של ר"א כאן בנוגע לת"ח.
והביאור: מארי' דמימרא בנוגע לפושעי ישראל הוא ר"ל, ור"ל מכיון שהי' נזהר בדיבורו ביותר, ונזהר לדבר רק עם אינשי דמעלי (וביותר - ראה יומא ט, סע"ב) כשיש ברירה - לא קבע דיבורו בענין פושעי ישראל כ"א בברייתו של הקב"ה אור של גיהנם (פסחים נד, א). אבל בעירובין מכיון שאין מבדיל ת"ח בפ"ע - שמזה מובן שבעניני סוגיא ההיא פושעי ישראל שולל רק פושעי או"ה (ראה שם: הא בפושעי ישראל הא בפושעי או"ה) אבל (גם) ת"ח בכלל - לית לן בה. (ובתוס' שם מיישב הסוגיא דחגיגה.
ובכמה דפוסי דהש"ס =
בדפוס ראשון (וויניצי', ר"פ): אמשטרדם, ת"ן: ברלין-פרנקפורט, תצ"ד: (ובשער שם: כפי אשר נדפס בבסי"ליאה וכאשר נדפס שני פעמים פה ק"ק פ"פ דאדר) -
ליתא תוס' זה. כן ליתא בע"י דעירובין אמשטרדם תק"א, פיורדא תקכ"ו: ברלין, חורב, תרפ"ז
ובש"ס - בדפוס אמשטרדם תע"ו: זולצבך תקכ"ו - נמצא תוס' זה כבש"ס ווילנא באותיות קטנות ובחצאי ריבוע).
1) ועוד: במקדש עצמו הרי מזבח מכפר על אדם (כבגמרא שם לפנ"ז) ולכן בהמשך להמדובר ע"ד המזבח מביא ב' הסוגים שבמקדש הפרטי שצריכים כפרה.
ויקחל ב שיחות 8+
הענינים של תורה ומצוות, שהם העיקר אצל כל אחד מן הסוגים הללו, תלמידי חכמים ופושעי ישראלף, ודברים אלו אינם יכולים להתבטל עלדידי העבירות
שהן ציפוי בלבד לגבי עצם מציאותם9. לפי זה מובן גם הסדר שבין
האמרות: תחילה מביאה הגמרא את האמרה לגבי ,תלמידי חכמים" ורק לאחר-מכן - לגבי ,פושעי ישראל", למרות שמזבח הזהב מוזכר רק באמרה השניה, לגבי פושעי ישראל - מפני שזהו הסדר בכלל ,לימוד מביא לידי מעשה"", וכך גם בפעולה של השראת השכינה במקדש (הכללי והפרטי): תחילה ישנה המשכת עצמות ה' על ידי התורה, ולאחר-מכן יורד שפע זה ל,תחתונים" - על-ידי המצוות.
(משיחת כ"ף מנחם-אב תשל"א ד"ה פדה בשלום תשל"ב)
2) ועפ"ז יומתק מה שאי' בתנחומא (פקודי ח. ועד"ז שמו"ר פנ"א, ז) עה"פ משכן העדות: בזכות התורה והקרבנות אמר הקב"ה אני מציל אתכם מן גיהנם. שהם ב' הענינים דתורה ומצות שבקדש הכללי והפרטי.
3) והיינו, דההמשך שבהמימרות שבגמ' לענין ציפוי המזבחות הוא לא מצד דברי ר"ל ,,ק"ו ממזבח הזהב" שהי' מצופה זהב, אלא בהתוכן דענין הציפוי בישראל שהן בדברים בלתי רצויים שבטלים לגבי פנימיותם.
וק"ז ממזבח הזהב דר"ל הוא אדרבה לענין המצות בפושעי ישראל, שלגבי מעלת היחוד של תורה בת"ח הוא ע"ד ענין הציפוי, כנ"ל בפנים בארוכה.
4) ב"ק יז, א. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.