435
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
של מזבח הנחושת והזהב בטל כלפי המזבחות (ולכן אין המזבח מקבל טומאה). ואילו במאמר ריש לקיש מודגשים העוצמה (חוסר הביטול) של ציפוי הזהב, שהציפוי נשמר ושמר על הכלי, על המזבח, עד אשר ,אין האור שולטת בו"'.
ג. שאלות נוספות על האמרות בגמרא
בנוסף לכך יש להבין מספר דיוקים באימרות המובאות בגמרא. ומהם:
א) ה,קל וחומר" הנלמד ממזבח הזהב לגבי ,פושעי ישראל" פשוט וברור יותר כלדשכן לגבי תלמידי חכמים, שכשם שהזהב אינו מאפשר לאש לשלוט במזבח", כך תורתם של התלמידי חכמים אינה מאפשרת לאור של גיהנם לשלוט בהם, גם אם עשו ענינים בלתי רצויים, שעליהם מגיע להם אור של גיהנם, אילולא זכות התורה.
ואין מובן: (א) כל האמרה לגבי תלמידי חכמים היא מיותרת, לכאורה, כי הדבר נלמד בפשטות מן האמרה לגבי פושעי ישראלי'? (ב) ואם בכל
ויקהל ג
זאת מביאה הגמרא אמרה מיוחדת לגבי תלמידי חכמים - מדוע יש צורך ב,קל וחומר" אחר (מן הסלמנדרא) בעוד אשר אפשר להשתמש באותו ,קל וחומר", בענין המזבח?
קושי זה מתחזק עוד יותר: סלמנדרא היא שרץ טמאלי, או חיה* - ומדוע יש ללמוד לגבי תלמידי חכמים משרץ, בשעה שניתן ללמוד זאת ממזבח הזהב שבבית המקדש?
ב) הן ,תלמידי חכמים" שבאימרה הראשונה והן ,פושעי ישראל" שבאימרה השניה נמצאים בגיהנם על עבירותיהם':, אלא שאור של גיהנם אינו שולט בהם (בראשונים - מפני היותם ,,תלמידי חכמים", ובאחרים - מפני שהם ,מלאים מצוות"). מדוע, אפוא, מכנים את הראשונים ,,תלמידי חכמים", ואת האחרים ,פושעי ישראל"?
פניהם משחירים* ואלו תלמידי חכמים כלל וכלל לא (וראה לקמן הערה 60). אבל כאן בהסוגיא אין רמז לחילוק זה (גם לא בפרש"י ותוס' כאן). וראה עיון יעקב לעין יעקב כאן שגם התוס' כאן בא לתרץ. קושיא הנ"ל. וצ"ע. וראה פי' הרי"ף וחידושים לע"י.
9 ראה תוס' כאן. פרש"י חולין קכז, א ד"ה סלמנדרא.
הערות
- 6. ובפרט לפי פי' התוס' כאן ד"ה שאין (ראה חדא"ג שם) - שהציפוי של זהב מגין על העץ שלא ישרף.
- 7. כפי פי' החדא"ג בתוס' (כנ"ל בהערה שלפנ"ז).
- 8. בתוס' עירובין (יט, רע"א): דפושעי ישראל
- 4. שיחות
- 0. ראה פרש"י כאן. ענף יוסף,. לע"י כאן. ערוך השלם בערכו.
- 1. ראה ענף יוסף לע"י (בשם הר"מ דליאון).
- 7. *) להעיר מר"ה (יז, א): פניהם דומין לשולי קדירה. וראה מגילה יא, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.