434

לומדים שהדבר קשור עם ענין נוסף - ושכנתי בתוך כל אחד ואחך"'.

ההסבר לענין השראת השכינה ,בתוך" המקדש הפרטי של כל יהודי הוא:

בסוף מסכת חגיגה נאמר בגמרא: ,אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: תלמידי חכמים אין אור של גיהנם! שולטת בהן?' קל וחומר מסלמנדרא. ומה סלמנדרא שתולדת אש היא, הסך מדמה - אין אור שולטת בו, תלמידי חכמים, שכל גופן אש, דכתיב'' הלא כה דברי כאש נאום ה' - על-אחתכמה-וכמה. אמר ריש לקיש: אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל, קל וחומר ממזבח הזהב. מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור שולטת בו, פושעי ישראל שמלאין מצוות כרימון, דכתיב*' כפלח הרימון רקתך, אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך - על-אחתכמהדוכמה".

באופן פשוט הקשר בין שתי האמרות הוא: בהמשך לסוגיא הקודמת הדנה בציפוי המזבחות - מזבח הזהב

והנחושת, מובאת אמרתו של ריש לקיש ש,אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל, קל וחומר ממזבח הזהב", שבה מודגש שהמזבח היה מצופה זהב, ובענין זה מובאת לפני כן גם אמרתו של רבי אלעזר ש,אין אור של גיהנם שולטת" גם ב,תלמידי חכמים". אבל לפי זה אין מובן:

א) אם כך, היתה צריכה להיכתב קודם אמרתו של ריש לקיש ,קל וחומר ממזבח הזהב", ורק לאחר מכן, אימרתו של רבי אלעזר לגבי תלמידי חכמים, אשר לתוכנה אין שום קשר לעניננו.

ב) עיקר הסוגיא על הקשר שבין פושעי ישראל לבין שליטת גיהנם, ועל גיהנם בכלל, מופיעה במסכת עירובין*!, שגם שם מובאת אמרתו של ריש לקיש, שפושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטת בהן..., ואם כך, היתה הגמרא צריכה להביא שם גם את דברי רבי אלעזר ,תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהן...", שהרי (א) שם מובא עיקר הסוגיא בענין זה, לעומת מסכת חגיגה ששם מוזכר הענין רק בדרך אגב. (ב) מסכת עירובין היא לפני מסכת חגיגה.

ג) דברי ריש לקיש ,קל וחומר ממזבח הזהב .. שאין עליו אלא כעובי דינר זהב .. אין האור שולטת בו" מדגישים, לכאורה, את ההיפך ממסקנת הגמרא לפני כן, שלפי רבנן ,מיבטל בטל ציפוין גבייהו", שהציפוי