431

בנדבת המשכן, משום, שכאמור, לא היתה נדבתם הכרחית? והרי, לכאורה, הם זירזו את המביאים למלאכת המשכן = ,יתנדבו צבור מה שמתנדבין" - ,ויוצא, אפוא, שבכל מה שנידבו ישראל יש לנשיאים חלק, כי הנדבה ניתנה בהשפעתם ובעידודם':. ומדוע יהא זה פגם בחלקם של הנשיאים בנדבת המשכן?

לתשובה על כך רומז רש"י בציינו שמאמר זה אמר רבי נתן.

ההסבר. לכך הוא: אחד מהדינים המפורסמים ביותר של רבי נתן, עד כדי כך שדין זה נקרא על שמו, הוא ,שעבודא דרבי נתן":: כאשר ראובן חייב חוב לשמעון, ושמעון חייב לשלם ללוי, אז ,מוציאין מזה (מראובן) ונותנין לזה (ללוי)" - ראובן משלם ישירות ללוי. החידוש בדין זה הוא'%: אמנם התחייבותו של ראובן ללוי היא באמצעות שמעון, אך לאחר שנוצרת הזיקה ביניהם, מועבר השעבוד ישירות מראובן ללוי, כאילו שמעון לא היה מעורב בכך מלכתחילה.

וכך בעניננו: למרות שהקשר של היהודים אל ההתנדבות למלאכת המשכן נעשה באמצעות השפעתם של

הנשיאים, הרי כאשר ישראל מצייתים ומתנדבים, הרי ,מוציאין מזה (מהמתנדבים) ונותנין לזה (לקדושברוך-הוא)". נוצר קשר ישיר ביץ ישראל לבין הקדוש-ברוך-הוא, כאילו לא היה לנשיאים חלק בכךי:.

0 הנשיאיס חשבו שהעידוד להתנדבות העם היא חלקם בנדבה

לפי זה יש לומר, שעל כך התבססה סברתם של הנשיאים: הם סברו שמשום שהתנדבותם של ישראל למשכן באה על ידי השפעתם, נחשב הדבר כהשתתפותם במלאכת המשכן.

ולפי זה מובנים דבריהם ,יתנדבו צבור מה שמתנדבין, ומה שמחסרין אנו משלימין אותו". מהתבטאות זו מובן שלא היתה להם ודאות שהם יצטרכו להביא, ולכן אמרו ,אנו משלימין אותו" ולא ,,אנו מביאין" - כי הם חשבו שאין הם חייבים להביא בעצמם, אלא רק ,מה שמחסרין אנו משלימין אותו" - את החסר, כדי שלא יחסר למלאכת המשכן.

אך בראותם את הפלא ש,השלימו צבור את הכל", הצבור הביאו הכל בשלימות, הם הבינו שאין הדבר נחשב כהשתתפותם של הנשיאים בהתנדבות.