417
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1466 לקוטי לה בכל מצב שבו הם נמצאים, ודוקא זוהי ההכנה לענין של ,,החודש" ופסח.
ב. עיקר המצוה היא שעל האפר לה:ות מוכן לכל הזקוק לו
הדברים יובנו בעזרת החידוש שיש במצות פרה אדומה.
בספר המצוות? אומר הרמב"ם שמצות פרה אדומה היא - ,לעשות פרה אדומה כדי שיהיה אפרה מזומן למיי שיצטרך אליו לטהרת טומאת מת" - כוונת המצוה איננה מתבצעת רק עלדידי שימוש באפר בשעת הצורך - כאשר יהודי נטמא למת והוא זקוק לטהרה באפרה - אלא על האפר להיות מוכן מלכתחילה לכל יהודי שיזדקק לו, כך שבכל זמן שתידרש ליהודי טהרה כזו הוא יוכל לטהר את עצמו מיד באפר הפרה.
הרמב"ם מצרף לכך את הפסוק? ,והיתה לעדת בני ישראל למשמרת""', אשר פירושו הפשוט הוא שאפר הפרה צריך להיות מוכן, שמור, לכל יהודי
פ' פרה
מתוך ,,עדת בני ישראל" - כל ישראל - שמא הוא יודקק לטהרה באפר הפרה.
החידוש בענין זה הוא גדול יותר: אין לטמא מת חובה (מדאורייתא) להיטהר; אפילו לפני הרגל כאשר ישנה החובה ,,לטהר את עצמו ברגל"'', גם אז חלה החובה רק על המחוייב בעליה לרגל (בנוסף לכך שישנו דיון' אם חובה זו היא דאורייתא או דרבנן) להוציא אחרים, כגון: אדם שאין לו קרקע בארץ"ישראל (או אדם השוהה בחו"ל), שהם פטורים מעליה לרגל (ומקרבן פסח), ולכן הם אינם מחוייבים ב,לטהר את עצמו ברגל".
יוצא, אפוא, שעל האפר להיות ומומן למי שיצטרך אליו לטהרת טומאת המת', לאו דוקא לאדם שהטהרה מטומאתו היא חובה לגביו אלא גם לאדם שהטהרה תלויה ברצונו ובכל זמן שיתעורר בו הרצון להיטהר+י צריך להיות מוכן בשבילו אפר הפרה כדי שיוכל לטהר את עצמו מיד כאשר ירצה.
הערות
- 7. מ"ע קיג.
- 8. בתרגום העליר וקאפח שינויים בלשון (ולא בתוכן הכללי). ובחינוך מצוה שצז (שידוע שבכ"מ העתיק לשון הרמב"ם): לשרוף פרה אדומה להיות אפרה מוכן למי שיצטרך אלי' ומטהרה מטומאת מת. ובמנין המצות בריש ספר היד: לעשות פרה אדומה להיות אפרה מוכן. וראה רמב"ם ספר המדע (ירושלים תשכ"ד) שם בשינויי נוסחאות.
- 9. חוקת יט, ט.
- 0. כ"ה בתרגום העליר וקאפח (שהועתקה גם תיבת ,למשמרת").. וכ"ה בחינוך שם. וראה ס' המדע הנ"ל בש"נ (שם).
- 1. ר"ה שם. רמב"ם הל' טומאת אוכלין פט"ז ה".
- 2. ראה משנה למלך לרמב"ם שם (ושם שקו"ט בעיקר בנוגע להאזהרה דמגע נבילה כו' קודם הרגל אם הוא איסור תורה או דרבנן). וראה שד"ח כללים מע' חי"ת כלל מז. וש'.
- 3. ראה פסחים ח, ב. תוד"ה מאלי' - שם ג, ב. שד"ח שם. וראה בכ"ז הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג פרשה מה (קצא, ב).
- 4. שהרי אין הכוונה ב,למי שיצטרך אליו לטהרת טומאת מת", שצריך ומחוייב בטהרתו; כ"א שצריך להאפר (,אליו") בשביל טהרתו. וכדמוכח ג"כ מהגירסא (ראה תרגום העליר וקאפח) ,,למה שיצטרך".
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 417
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.