415

את אמיתותה של נבואת אליהו, כך גם הפר ,,שעלה לשם הבעל" קידש את שמו של הקדוש-ברוך-הוא על ידי ש,אין קול ואין עונה"** בעת הקרבתו - הוכחת השקר של נביאי הבעל, ועל ידי כך - אמת ה'.

אך עדיין אין מובן: מלשון המדרש ,בשם ששמו של הקדוש-ברוך-הוא מתקדש על ידי זה שעמי, כך מתקדש על ידך" נראה, שקידוש שם ה' על ידי שני הפרים היה באופן זהה. אך, לכאורה: קידוש ה' על ידי פרו של אליהו נעשה באמצעותו ובפר עצמו - אמיתות ה' התגלתה בהקרבתו. לעומת זאת ,קידוש שמו של הקדוש-ברוךהוא, על ידי הפר ,,שעלה לשם הבעל" נעשה באופן שלילי, אי הקרבתו הוכיחה שהבעל אינו אמת?

ההסבר לכך הוא: באמצעות עבודת אליהו והשפעתו על ישראל לחזור בתשובה* נתגלתה למטה אחדות ה' - ,ה' הוא האלקים"* - כפי שהיא מצד ,למעלה"'5. וכיון שמצד אחדות זו גלוי ,דבר ה'", הפנימיות שבכל דבר בעולם

לפיכך ,כשם ששמו של הקדוש-

8) מלכים שם (ושם, כט).

9) כאמרם ,,ה' הוא האלקים ה' הוא האלקים" (מלכים שם, לט). וראה אוה"ת עה"פ (וראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 174), שב"פ ,,ה' הוא האלקים" הו"ע התשובה.

0) מלכים שם.

1) להעיר דאליהו ענינו שם ב"ן (ראה המשך תרס"ו ס"ע קנז ואילך. ד"ה וה"ס תש"ח. ועוד), העלאה מלמטה למעלה, בדוגמת עבודת התשובה (ראה הנסמן לעיל הערה 40).

תשאזד שיחות -

ברוך-הוא מתקדש על ידי זה שעמי, כנך מתקדש על ידך" - זוהי אותה אחדות?, שהרי באמצעות התשובה נתגלתה פנימיות הפר שעלה לשם הבעל' - עלייתו לקדושה.

2) וע"ד משנ"ת (לקו"ש שנסמן לעיל סיום הערה 39) בשיטת רע"ק שבנ"י ענו (בעת מ"ת) ,על הן הן ו(גם) על לאו הן", עיי"ש.

וי"ל, דזה שהפר אמר ,הוא עולה לחלקו של הקב"ה כו' ואני עליתי לחלק הבעל להכעיס את בוראי", אין הכוונה (כפשטות הלשון) שלא רצה בזה משום שעי"ז הוא נקרב לע"ז

- שא"כ, מהו אריכות הלשון ,,אני וחברי יצאנו מבטן אחד כו' והוא עולה כו' ואני עליתי כו'", והול"ל רק שלא רצה לילך כו' לעלות ,לחלק הבעל להכעיס את בוראי", ולמאי נפק"מ שחברו ,עולה לחלקו של הקב"ה"? -

כ"א: אף שגם עי"ז שעולה לבעל מתקדש שמו של הקב"ה (כי בזה מגלה שנביאי הבעל אינם אמת) - מ"מ, למה יוגרע חלקו מ,חברו" (ש,,יצאנו מבטן א' כו'"), ששם שמים יתקדש על ידו (לא בו גופא, כ"א) באופן שלילי (,,על לאו לאו"), שמציאות ד,להכעיס את בוראי" אינה אמיתית (כ"א - העדר), ולא באופן חיובי - שיוקרב לה',

וע"ד ענה לו אליהו ,,כשס ששמו של הקב"ה מתקדש כו' כך מתקדש כו'" - שמצד עצמותו ית' ה"ה אותה האחדות, באופן חיובי - ,על לאו הן", כבפנים.

3 עפמ"ש בשו"ת הרדב"ז (סי" אלף סו) דהמו"מ בן אליהו והפר היינו עם ,שרו וכחו של פר" - יומתק ג"כ מה שגם לאחרי מענה אליהו ,בשם כו'" לא רצה הפר לילך כו' ו,א"ל כו' עד שתמסרני בידם" -

כי זה ,,ששמו של הקב"ה מתקדש כו' על ידך" הוא דוקא מצד ה,כוונה" ו,דבר ה'" של הפר, אבל לא בכחו של הפר כמו"ש למטה ונקרב לבעל: ולכן נרגש זה (ד,כשם כו'") רק ב,שרו וכחו של פר" למעלה, וכדי שהפר למטה ילך כו' הוא דוקא ע"י שאליהו מסרו בידים.