408
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ד
תשאזד
א. דברי רש" ,כאן לא אמר ועמך"
בפסוק' ,וידבר ה' אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים", מפרש רש"י ב,דבור המתחיל" השני: ,אתה והעם, כאן לא אמר
ועמך". בפשטות, בא פירוש רש"י זה כהמשך לפירוש השני ב,דבור המתחיל"
הראשון ,,לך עלה מזה" - ,,כלפי שאמר לו בשעת הכעס לך רד? אמר לו בשעת רצון לך עלה", ובהמשך לכך אומר רש"י שבדיוק כשם שלגבי משה ,רפא" הקדוש-ברוך-הוא באמרו ,,לך עלה" את אמירתו לפני כן - ,,בשעת הכעס"- ,לך רד", כך גם לגבי ישראל: כנגד דברי הקדוש-ברוך-הוא לפני כן ,כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים", שאינם לשבחם של ישראל, כפי שמפרש זאת רש"יי ,שחת עמך, שחת העם לא נאמר אלא עמך, ערב רב שקבלת מעצמך... הם שחתו והשחיתו", אמר הקדוש-ברוךהוא עתה (,לך עלה מזה ..") ,אתה והעם...", ולא ,ועמך".
אך צריך להבין: לגבי הפסוק הקודם, כאשר מדובר על ה,ערב רב", אשר הם ,שחתו והשחיתו",
מובן שרש"י צריך לפרש את הדיוק בפסוק ,עמך" ולא ,העם", כי עד עתה עדיין לא למדנו שרק ה,ערב רב" נקראים ,עמך". אבל לאחר מכן, בפסוקנו, כאשר מדובר על ההליכה לארץ ישראל - ,עלה... אל הארץ אשר נשבעתי..." - הרי מדובר בפשטות על כל ישראל, ומדוע תהיה בכלל מחשבה שצריך להיות כתוב ,עמך", = ומדוע צריך רש"י להבהיר את זאת ש,כאן לא אמר ועמך"?
ומצד שני: אם קיימת מחשבה שכל ישראל ייקראו ,,עמך", שבענין זה הם צריכים להיזכר דוקא בצורה זו, ואשר לפיכך החידוש והדגש הוא ש,כאן לא אמר ועמך" - צריך היה רש"י להתעכב על המילים ,,לך נחה את העם אל אשר דברתי לך" - המוזכרות לפני כן* (לפני שני פסוקים), ולומר שם ,,כאן לא אמר עמך"?
הערות
- 1. שיחות 58
- 1. פרשתנו לג, א.
- 2. פרשתנו לב, ז. 3 עֶה"פ שם.
- 6. לב, לד.
- 65. ובפרט שה,שעת רצון" שבפרש"י כאן כבר הותחלה לכאורה מהדיבור ,לך נחה גו'" - ראה פרש"י עקב (י, יא), דמשמע, שהדיבור ,לך נחה גו'" הי' במ' יום האחרונים*, עיי"ש (ומתורצת עפ"ז קושיית המשכיל לדוד כאן).
- 6. *) ולהעיר שגם הפסוקים לג, ז"יא הם הנהגת משה ,,מיום הכפורים עד שהוקם המשכן" (פרש"י שם, יא).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.