406

כאן את הפירוש שאמר בפרשת יתרו ,ליתן פתחון פה למשה... וזהו שאמר למה ה' יחרה אפך בעמך לא להם צותה...":

שם מפרש רש"י את הדגש בטענת משה, לפי הפירוש השייך שם במקום הציווי, שיש ,,פתחון פה" אפילו לעובדי העגל עצמם, שגם הם אינם חייבים כלל בעונש על הציווי ,לא יהיה לך אלקים אחרים...". אך כשלומדים את פשוטו של מקרא כאן - בסיפור המאורע, מובן מן הלשון ,,למה ה' יחרה אפך...", שהטענה איננה על עצם העונש לעובדי העגל, אלא על הענין של ,,יחרה אפך" בקשר לעבודה"הזרה עצמה?, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה.

ו ליציאת מצרים נדרשו חכמה וגבורה, שאינס בעגל

לפי זה מובן גם מדוע מציין רש"י כאן את שני הענינים ,,חכם בחכם גבור בגבור": = בדברי הקדוש-ברוך-הוא למשה ,לך רד כי שחת עמך..." אמר לו ,,סרו מהר מן הדרך אשר צויתם, עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" אמנם,

ישראל אכן אמרו זאת, אך לשם מה מציינת זאת התורה - מדוע חשוב כשמדגישים את חומרת החטא של ,עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו" לציין שהם אמרו ,אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים"? וכך גם מוצאים בטענת משה לקב"ה ,למה ה' יחרה אפך בעמך", שהוא אומר בהמשך ,אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה".

אלא מכך נובעת הוכחה, שחרוןהאף - ,מתקנא" - קשור לכך שישראל אמרו ,אלה אלקיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים", ושעל"כך היתה טענת משה ,,כלום מתקנא" בשני הפרטים - ,חכם" ו,גבור".

וההסבר לכך הוא: כדי להוציא את ישראל ממצרים ולהוליכם במדבר נדרשו שתי התכונות - ,חכמה" ה,/גבורה", אך לא היה שום הכרח בעושר, כפי שמובן, שפרטי יציאת מצרים עם כל הנסים והנפלאות שבכך

היו תלויים בחכמה רבה, כיצד לבצעם?, ובגבורה, בשעת ההוצאה לפועל.

ועוד: בקשת עובדי העגל לעזרה לא היתה בענין העושר, שהרי, כפי שכבר הסביר רש"י לפני"כן, היה להם עושר מופלג, מביזת מצרים, ויותר מכך מביזת הים'.