402
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
א. שני ההסברים השוניס של רש"י לטענת משה
מן הפסוק' ,ויחל משה את פני ה' אלקיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך... " מצטט רש"י את המילים ,,למה ה'... ", ומפרש: ,,כלום מתקנא אלא חכם בחכם גבור בגבור".
בפשטות מתכוון רש"י להבהיר בפירושו, כפי שמסבירים מפרשיו?: בני ישראל חטאו חטא חמור ביותר של עבודה זרה (חטא העגל), ומובן מדוע יש עליהם חרון אף, וכיצד שואל משה רבנו ,למה ה' יחרה אפך בעמך"?
מפני תמיהה זו אומרים מפרשים אחרים על התורה3 שמשמעות המילה ,למה" כאן איננה ,מדוע" אלא ,לא". כלומר, משה ביקש מאת הקדוש-ברוךהוא ,,אל יחרה אפך בעמך". אך רש"י, המפרש לפי פשוטו של מקרא, מסביר גם כאן את המילה ,,למה" כפשוטה, ולכן הוא מפרש שהטעם לטענה ,למה ה' יחרה אפך" הוא ,,כלום מתקנא אלא חכם בחכם גבור בגבור".
אך יש להבין: הרי רש"י הסביר בפרשת יתרו+, שהקדוש-ברוך-הוא אמר ,אנכי ה' אלקיך" - ,,לשון יחיד" כדי ,ליתן פתחון פה למשה ללמד סנגוריה במעשה העגל וזהו שאמר: למה ה' יחרה אפך בעמך, לא להם צוית לא יהיה לכם אלקים אחרים, אלא לי לבדי" - ואם כך, מדוע מחפש רש"י כאן הסבר אחר לטענת משה רבנו ,למה ה' יחרה אפך בעמך"?
אי אפשר לומר, שרש"י מתכוון לפרש את הפסוק לפי שני ההסברים", ואיננו מביא כאן את ההסבר שבפרשת יתרו מפני שכבר אמרו לפני כן, כי בלתיסביר לומר, שרש"י לא יזכיר פירוש זה כלל (אפילו בקיצור, או בביטוי ,,דבראחר" וכדומה) כאן בפרשתנו, במקור הענין, והוא יסתמך על כך שפירש זאת בדרך אגב ושלא במקומו בפרשת יתרו. ובמיוחד כאשר ההסבר ההוא חזק יותר, ושולל לחלוטין כל טענה כלפי ישראל, ולא רק חרון אף של מתקנא.
הכרחי איפוא לומר, ששני הפירושים של רש"י מבארים שני ענינים שונים, כדלהלן.
הערות
- 1. שיחות -
- 1. פרשתנו לב, יא.
- 2. רא"ם. גו"א. באר מים חיים כאן. ועוד.
- 3. ראה (עה"פ) דרשות ר"י אבן שועיב ,ובשביל זה פי' הגאון". פי' רס"ג עה"ת (קאפח). וראה שם הערה 3. פשיטא - תרגום הסורי. וראה ראב"ע ,והנה למה ה' יחרה אפך בעמך כמו אל תשחת עמך כו'". וברמב"ן ,,כי זאת התפלה היא אשר הזכיר במשנה תורה כו' אל תשחת עמך כו'".
- 6. ב. 6 ברא"ם כאן ,וזה וזה יכשר". ובריב"א ,הרי לך פתרון המקרא בשני פנים מפי רש"י".
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ז ע' 402
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.