401

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

₪ לקוטי שתתרחש בעתיד גניבה או אבידה, במיוחד כאשר ישנה שמירה, לפחות כשומר חנם. זהו רק חשש, שלא כבדוגמאות של ,שמן המשחה" ו,עד כמה מזמנין" שבהם ה,עתיד" הוא ודאי, ולפיכך. יש מקום לומר, שכאן יש להתחשב רק בהווה.

יתרדעל-כן: אצל השוכר, הגניבה בעתיד והשכירה בהווה הם שני דברים שונים שאין ביניהם קשר, ומכאן אי אפשר היה להסיק לגבי שמן המשחה ולגבי הזימון, שבהם העתיד הוא התכלית והתוצאה של הפעולה בהווה, ואשר בהם ייתכן לומר, שלדעת כולם יש להתחשב בעתיד גם בהווה.

ג) אם היה הדבר מובא רק במקרה של ,עד כמה מזמנין", אי אפשר היה להסיק

תשא ג

לגבי המקרים האחרים, מפני שכאן השאלה היא: מהי ההגדרה של האכילה (שבפסוק זה)'י, וניתן היה לומר שאין קשר עם המחלוקת שדלעיל? לגבי הכרעת ה,הווה" או ה,עתיד".

לפיכך יש הכרח בציון דעותיהם של רבי מאיר ורבי יהודה בכל שלושת המקומות.

(משיחת ש"פ תשא תשל"ה)

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 1. ועוד: מכיון שבלא"ה אין כאן שביעה גמורה (שאז מחוייב מה"ת) אפ"ל שלכו"ע מחוייב רק על האכילה, או מכיון שמצינו שכל חיוב זימון מה"ת היא רק בשביעה גמורה, צ"ל שגם החיוב שמדרבנן הוא רק כשיש כדי שביעה (וע"ד כל דתקון רבנן כעין דאורייתא כו').
  3. 2. ולהעיר שלדעת ר' יוחנן (ברכות שם. וש"נ) מוחלפת השיטה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.