383
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
להראות לו את מחצית השקל שצריך לתת ממש - מכסף, כשם שהקדושברוך-הוא הראה לו לבנה ברקיע, ושרצים'?.
[העובדה שהקדוש-ברוך-הוא הראה למשה ,מנורה של אש" מובנת, כי עד אז לא היתה כלל בעולם מציאות של מנורת זהב כזאת<, אבל מחצית השקל היתה מטבע קיימת בעלת שיעור ומשקל גשמי].
בנוסף לכך יש להבין: ה,תוספות" במסכת חולין"? עונים לשאלה שדלעיל, של ה,,תוספות" במסכת ,מנחות" תירוץ שונה: ,,הני (=אלו) אף"על-פי שהראהו, לא נתקשה בהן, אלא שתמה על הדבר: מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו*?, הראהו הקדושדברוך-הוא..." - ולכאורה שני
תירוצי ה,,תוספות" סותרים זה לזה: לפי התירוץ ב,,מנחות", הרי במחצית השקל היה יותר מאשר ,,נתקשה משה", כי הוא כלל ,לא הוה ידע בשום ענין אם לא היה מראהו" ולעומת זאת, לפי התירוץ ב,חולין" יוצא, שמשה ,לא נתקשה בהן", וידע בדיוק את השיעור, גם אם הקדוש-ברוך-הוא לא היה מראה לו, אבל הקדוש-ברוך-הוא ,,הראהו" בגלל סיבה אחרת?
ב. מצות מחצית השקל - לפי הרמב"ם
כדי להבין זאת יש להסביר תחילה את דברי הרמב"ם"* לגבי מצות מחצית השקל: ,הציווי שנצטוינו ליתן מחצית השקל בכל שנה, והוא אמרו יתעלה: ונתנו איש כופר נפשו ואמר: זה יתנו"י. לכאורה: לשם מה מצטט הרמב"ם את שני הפסוקים ואינו מסתפק בפסוק ,זה
הערות
- 3. ראה חלקי אבנים בפרש"י.
- 4. ראה תי' הב' בגו"א. אלשיך ודברי דוד שם ע"ד הדרוש וכו'.
- 5. ואף שהקב"ה הי' יכול לעשות מנורה זהב להראותו, הרי המנורה שבמשכן צריכה שתיעשה ע"י משה (בנ"י) - ראה גו"א בפרש"י תרומה ובהעלותך שם. אבל ראה רא"ם שם - ולא עביד קוב"ה ניסא למגנא לברוא מנורת זהב ולבטלה אח"כ (שהרי אסור להשתמש בה לבד במשכן). ואולי גם י"ל דהאיסור לעשות מנורת בת ז' כו' (ר"ה כד, סע"א ואילך. וש"נ) חל גם על למעלה. משא"כ זה במחצית השקל.
- 4. ועוד ועיקר: בהמנורה נאמר ,,אשר אתה מראה בהר" (תרומה שם, ראה פרש"י שם. מנחות שם). משא"כ מחה"ש.
- 6. ובנוגע לגודל וצורת המטבע - נראה בפועל במטבעות דזמן הבית וכו' שלא היו מדייקין בזה.
- 7. מב, א ד"ה זאת.
- 8. ועד"ז הוא בשטמ"ק לתוס' מנחות שם: א"נ התם לא נתקשה רק בהא דדבר מועט יכפר על עון העגל.
- 8. תשא א שיחות 409
- 9. כוונת התוס' בחולין בפשטות היא: הקב"ה עדיין לא אמר לו שיתנו מחצית השקל, ותמיהתו ,מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו" היתה ע"ז שאמר לו הקב"ה ,ונתנו איש כופר נפשו", [וכדמוכח במדרשים הנ"ל הערה 2, וכן ממ"ש במדרשים הנ"ל (פסיקתא דר"כ שם לפנ"ז, תנחומא פרשתנו יא (ובכ"מ)), שהיו סבורין שצריך ליתן ככר כסף כו']. ואולי מפרש כן הזית רענן גם בתוס' מנחות ,דלא הוה ידע בשום ענין" מאמירת הקב"ה ,ונתנו איש כופר נפשו" לחוד (וראה צאן קדשים לתוס' מנחות שם). אבל הא גופא צ"ע: למה הוצרך להראות לו מטבע של אש, ולא די באמירה שיתנו מחצית השקל.
- 0. בסהמ"צ מ"ע קעא.
- 1. כ"ה בהעתקת קאפח. ובסהמ"צ שלפנינו ,ואמרו זה יתנו כל העובר על הפקודים מבן עשרים וגו'" עירוב ב' הפסוקים (יגדיד). ובהעתקת העליר ליתא ,מבן עשרים וגו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.